ראיון עם האדריכלית נילי פורטוגלי
|| ראיונות
ראיינו את נילי פורטוגלי, אדריכלית עם ניסיון של לא פחות מ-40 שנים, אשר בנוסף כתבה ספרים, כתבה תסריט לסרט ואף ביימה אותו. נילי תכננה פרוייקטים מגוונים לאורך השנים כמו מרכז למוסיקה וספרייה ע''ש פילציה בלומנטל בכיכר ביאליק בתל אביב, הספרייה העיונית באוהל שם ועד לפרוייקטים של מגורים כמו הבית עם הרחוב הפנימי ברח' דבורה הנביאה. בשיחה איתה שאלנו על הרקע שלה, שילוב האומנויות בעבודותיה וכמובן על תפיסתה האדריכלית.
ספרי על עצמך ואיך הגעת ללימודי האדריכלות? האם רצית להיות אדריכלית מאז שאת זוכרת את עצמך?
מימי לימודיי בתיכון כבר חשבתי ללמוד אדריכלות.. עבודתי הרב תחומית בפרקטיקה ובתאוריה משויכת לזרם החשיבה ההוליסטי - פנומנולוגי. אני דור שביעי למשפחה החיה בצפת מראשית המאה ה-19. כיהנתי כמרצה בכירה באקדמיה בצלאל ירושלים, ובפקולטה לאדריכלות בטכניון. מכהנת כמרצה אורחת ב: MIT, Harvard, Carleton University, Oxford University, TU Stuttgart;TU Dresden; TU Delft, Tsinghua University China.
ספרי הראשון: The Act of Creation and The Spirit of A Place/ A Holistic-Phenomenological Approach to Architecture/ Edition Axel Menges Stuttgart/London נבחר כספר השנה ע''י אגודת האדריכלים הבריטית [A.B.I.R.] ספרי השני יצא לאור בהוצאת עם עובד: תפיסה הוליסטית באדריכלות, מרכז למוסיקה וספריה ע''ש פליציה בלומנטל כיכר ביאליק, תל אביב. דו-לשוני [עברית-אנגלית] ספרי השלישי יצא לאור כעת: And the alley she whitewashed in light blue/ The secret of all those timeless places where one feels »at home« / Film * Architecture * Art’ / Edition Axel Menges Stuttgart / London .
אני בוגרת בית הספר לאדריכלות ה A.A בלונדון ולימודי תואר שני באדריכלות ובודהיזם באוניברסיטת ברקלי ולימודי קולנוע נבחרים באוניברסיטת תל-אביב. הייתי שותפה לעבודת מחקר ב''מרכז למבנה סביבתי'', ברקלי עם פרופ' כריסטופר אלכסנדר. הסרט ''ואת הסמטה היא סיידה בתכלת'' שאת תסריטו כתבתי , ביימתי, ערכתי, ועיצבתי אומנותית, מהווה את הפרק השלישי בטרילוגיית העשייה שלי אחרי הבניינים שתכננה והספרים שכתבה.
מימין: Nili-Portugali-book-The Act of Creation and the Spirit of a Place-Edition Axel Menges, משמאל: פורטוגלי, תפיסה-הוליסטית באדריכלות הוצאת עם-עובד
Nili-Portugali Film-Poster
Nili-Portugali- And the alley she whitewashed in light blue-Film Architecture Art-Edition-Axel-Menges
נילי פורטוגלי אדריכלית - הספריה למוסיקה בספרית בית-אריאלה ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - אודיטוריום מרכז מוסיקה וספריה ככר ביאליק-ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
תכננת פרוייקטים רבים כמו מרכז למוסיקה וספרייה ע''ש פילציה בלומנטל בכיכר ביאליק בתל אביב, הספרייה העיונית באוהל שם ועד לפרוייקטים של מגורים , כיצד התפיסה ההוליסטית שלך מתבטאת בתכנון הפרוייקטים?
תיאור יישום התפיסה ההוליסטית שלי בפרויקטים שונים שאותם תכננתי ניתן לראות בספריי שיצאו לאור.
האם את עוסקת כיום בתכנון?
בכל שנות עבודתי הייתי יוצרת רב- תחומית כאשר אדריכלות היה העיסוק בפרקטיקה היה העיקרי שלי כמו גם במחקר הוראה וכתיבה. בשנים האחרונות ביימתי כתבתי והפקתי את הסרט ''ואת הסמטה היא סיידה בתכלת'' המהווה את הפרק השלישי בטרילוגיית העשייה שלי אחרי הבניינים שתכננה והספרים שכתבה. בתקופת הקורונה כתבתי את ספרי השלישי שניגזר ובא בעקבות הסרט : And the alley she whitewashed in light blue/ The secret of all those timeless places where one feels »at home« / Film * Architecture * Art’ / Edition Axel Menges Stuttgart / London. ניתן לצפות בסרט בקישור חינם באתר ארכיון הסרטים הישראלי.
האם יש פרוייקט שאת מחוברת אליו במיוחד?
לכולם, יש בניינים ששנים לאחר הבניה אני בקשר עם הקהל הרחב קרי ציבור המשתמשים בבנין ששומרים על הקשר איתי.
האם את חשה שינוי בתפיסה האדריכלית בארץ בשנים האחרונות?
השינוי הוא לא רק בשנים האחרונות..לטעמי מאז שנות החמישים בארץ ובעולם...כאשר מטרת העל של היזמים הן במערכת הציבורית והן בשוק הפרטי ולצערי יחד עם מרבית האדריכלים שנותנים לכך יד בתכנון וביצוע הבנינים הוא הכסף !! עשייה שאין בה כדי לתרום לחברה ולסביבה שבה הם חיים, שלה הם מחויבים מקצועית , תרבותית ומוסרית!. במילים אחרות באם היושרה המקצועית והמוסרית היתה נחלתם של כל העוסקים במלאכה , היינו רואים בנינים שבהם הקשר האנושי של האדם לסביבה היה נישמר - מקומות שבהם האדם באמת ירגיש כבתוך ביתו. ולא הוא, כשהתוצאה : ניכור..ניכור..ניכור...
נילי פורטוגלי אדריכלית - בית בן-אברהם, זכרון יעקב. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - בנין מגורים רחוב השומר 6 ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
Nili Portugali Portret. קרדיט : נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - חזית ספריה בית-ספר אהל שם רמת-גן. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - חלל המדרגות מרכז מוסיקה וספריה ככר ביאליק ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - חצר פנימית במרכז יום לקשישים רשי 48 ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - חצר פנימית נוספת במרכז יום לקשישים רשי 48 ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - מרכז יום לקשישים רשי 48 ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - הדמיה מבט פרויקט דבורה הנביאה 2 תל-אביב. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
ברכות על זכייתך בפרס בפסטיבל הבינלאומי לסרטים שבפולין, על הסרט ''ואת הסמטה היא סיידה בתכלת'', עליו גם כתבת ספר. מה הבסיס הרעיוני מאחורי הספר והסרט והאם למדת לביים באופן מקצועי לפני הסרט?
אני מגיעה לעשייה של הסרט לא מתעשיית הקולנוע אלא מעולם האדריכלות שהוא חלק מעולם האומנויות בכלל. תמיד חשבתי שגם אדריכלות צריך ללמד בהקשר לעולם האומנויות ולא בהקשר לעולם הטכנולוגי למרות שיצא לי ללמד גם בבצלאל וגם בטכניון. בראשית שנות השמונים הייתי שותפה למחקר ועבודה עם פרופסור כריסטופר אלכסנדר ''במרכז למבנה סביבתי'' שבאוניברסיטת ברקלי ומאז אני מנסה לישם בפרקטיקה בפרויקטים שתכננתי את התפיסה והמתודולוגיה ההוליסטית פנומנולוגית באדריכלות. והסרט הוא בעצם הפרק השלישי בטרילוגיה של העשייה שלי אחרי הבניינים שתכננתי והספרים שכתבתי. שהאחרון שבהם יצא לאור בימים אלו וניגזר מהסרט. השאלות שהעסיקו אותי בעולם האדריכלות והאומנות, גם הסרט עוסק בהן- אבל בדרך אחרת. אני דור שביעי למשפחת מצפת שחיה שם מראשית המאה התשעה עשרה. זה העולם שהשפיע עלי יותר מכל - על תפיסת העולם שלי בכלל. כשהתחלתי לחשוב על הסרט ידעתי שיהיה שם חיבור מהותי בין מה שחוויתי וספגתי כילדה בצפת לבין תפיסת העולם שלי באדריכלות ובאומנות שנגזרה בלי ספק גם מהמקום הזה- צפת. אבל יותר מזה, מנקודת מבט שלי היום אחרי שעברתי את עולם המדע, הבנתי שמה שחוויתי בצפת באופן לא מודע, הם לא רק בשל הקשר האינטימי והסוביקטיבי שלי למקום אלא מדובר במושגים אוניברסליים - בתופעה אוביקטיבית שמשותפת לכולנו כבני אדם.
את אישה רבת אשכולות שעוסקת במגוון רחב של תחומים, אדריכלית, חוקרת, כותבת, מרצה ובמאית. מאיזה תחום את נהנית יותר בימים אלו?
העשייה הרב תחומית שלי באדריכלות בכתיבה, ובשנים האחרונות בעשייה של סרט לימדה אותי שיש יותר מהמשותף בין כל תחומי האומנויות האלו מאשר המפריד. יסודות ההרמוניה שקיימים בתכנון של כיכר או בבנין קיימים בעיצוב של עמוד בספר [את כל ספרי לא רק כתבתי אלא גם עיצבתי] או במיסגור מדויק של כל פריים בצילום של הסרט [שמיסגרתי לצלמי הסרט]. ההבדל הוא, שבאדריכלות בניגוד לשאר האומנויות יש תיסכול כשאת רואה שבנין כמו מרכז המוסיקה והספריה שתכננתי בכיכר ביאליק באה פקידות עירית תל-אביב לרבות אנשי המקצוע שבה והורסת את הקיים – את מה שציבור המשתמשים כל כך אהב ואת מה שראש העיר המיתולוגי שלמה להט שיזם את הבנין אמר עליו ''מרכז המוסיקה והספריה ע''ש פליציה בלומנטל שתכננה האדריכלית נילי פורטוגלי, פתח עידן חדש באדריכלות של העיר ת-א והחשוב מכל זה בנין שאנשים אוהבים להיות בו ''. אז הולך ראש העיר חולדאי ואנשיו והורסים! - כי כסף ומאבקי כח יותר חשוב להם מהציבור שמשתמש בבנין. בספר וסרט זה לא יכול לקרות. אז יגידו לך, אבל אדריכלות בניגוד לספר וסרט זה אומנות שימושית ולכן יש תמיד צורך לשנות את הקיים. אכן נכון, בנין הוא יצור נושם שמשתנה פונקציונלית כמו בן אדם במהלך חייו, אבל הפתרונות האדריכליים לכל שינוי שנידרש בבנינים ייחודיים ככלל ובבנין מרכז המוסיקה והספריה בפרט לא צריכים להיות מוכתבים בדרך פשטנית על ידי חבירה של מהנדסי אינסטלציה ומעצבים שגמרו קורס עיצוב בנמל.... אלא על ידי אנשי מקצוע עם יושרה מקצועית בדרך תרבותית הנכונה עם רוח המקום- חובה שהם חייבים לציבור, והם מועלים בה ביודעין.
נילי פורטוגלי אדריכלית מרכז מוסיקה וספריה ככר ביאליק ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - מבט מהדירה ללובי בנין-מגורים רחוב השומר 6 ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - מבואה מרכז מוסיקה וספריה ככר ביאליק ת''א. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - מבט כללי-שכונת מגורים קיבוץ מעגן -מיכאל. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - מבט לדירות הגן פרויקט דבורה הנביאה 2 תל-אביב. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - ספריה בית-ספר אהל שם רמת- גן. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
נילי פורטוגלי אדריכלית - שכונת מגורים קיבוץ מעגן מיכאל. קרדיט צילום: נילי פורטוגלי
|