The Davidson Center
Architecture:
Kimmel Eshkolot Architects,
Ilan Carmi - Associate Architect
[email protected]
Exhibition
Design: Dorit Harel and Rene Sivan
[email protected]
מרכז דוידסון למידע והמחשה - ירושלים
אדריכלות:
קימל אשכולות אדריכלים. אדריכל
עמית: אילן כרמי
[email protected]
תכנון
ועיצוב מוזיאלי : דורית הראל
ורנה סיוון
[email protected]
לחצו על התמונות להגדלה
דברי האדריכלים:
מיקום:
הפרויקט ממוקם בצמוד לפינה
הדרום מערבית של הר הבית ,ברובע
היהודי ליד שער האשפות, בתווך
שבין הר הבית וחומות העיר. במקום
ניצבו במאה ה7-8 לספירה ארבעת
ארמונותיהם של כליפי האומיה, אשר
שימשו למגוריהם ולמנהל האזרחי
של הכליפות. האתר נחפר ברובו
למפלס של רצפת קומת הקרקע של
הארמונות המקוריים .על פני השטח
ניתן לראות את שרידי הארמונות,
ממש את המודולציה של החדרים כמו
תוכנית המשורטטת על פני האדמה.במהלך
החפירות הסתבר שמתחת למפלס זה
היו מרתפים עמוקים ביותר . חמישה
מודולים של מרתפים נחפרו ע"י
רשות העתיקות עד לתחתית מפלסם ,
ובארבעה מתוכם הוחלט למקם את
המרכז למידע והמחשה.
ארבעת המרתפים, היו למעשה בורות
מלבניים גדולים חסרי גג במידות
בערך 5*20 מטר כל אחד ובעומק כ-7 מטר.
המשימה המרתקת שעמדה בפנינו
הייתה הורדת המבקרים לעומק שכזה
בהדרגה, בלי ליצור תחושת קושי ,
ובאופן שניתן יהיה לחוות את
החוויה של מעבר דרך שכבות
התקופות השונות אל עומק המרתפים.כמו
כן הייתה שאיפה להתחפר וליצור את
הגגות במפלס קומת הקרקע המקורית
של הארמונות ולא לעלות מעבר לזה,
על מנת לשמור על סילואטה נמוכה
והתערבות מינימלית על פני השטח
ההיסטורי החשוב הזה. כך שהפרויקט
כמעט כולו חפור. דגש מיוחד ניתן ל"גגות"
הפרויקט, המשתלבים באתר הקים.
מערכת התנועה מורכבת ממערך
רמפות סיבובי מוריד את המבקרים
בהדרגה לעומק המרתפים.הירידה
ההדרגתית מאפשרת לחוות את
התקופות השונות דרך שכבות האבן
המשתנות של המבנה העתיק, תוך כדי
צפייה בתצוגה הייחודית שהוכנה ,
ותוך הדגשת הניגודים בין ישן
וחדש.
הקונספט האדריכלי:
שמירת והדגשת כל החלקים הקיימים
באופן שכל חלקי המבנה החדשים
מנותקים מהם. כך שהחדש לא פוגע
בישן ולא מטשטש אותו אלא להיפך-
מדגיש אותו.כל הבניה החדשה קלילה
ובטכנולוגיות חדשניות, בניגוד
לבניה העתיקה המסיבית.כך, אל מול
הקירות הישנים העבים והמסיביים ,
ובמנותק מהם, נבנו רמפות קלילות
של פלדה ועץ, קירות זכוכית
במשטחים גדולים וגגות פלדה
מרחפים.
פריצת המעברים בין האולמות
נעשתה באופן המדגיש "חיתוך
" של הקיר העתיק, כאשר סכין
פלדה מהווה את דפנות החיתוך.
מהלך הביקור בפרויקט:
רמפה יורדת מתונה מובילה את
המבקרים לכיוון חומת ירושלים אל
חלל הכניסה, הצמוד לחומה .בשלב
הזה, כשהמבקרים מסתובבים אל תוך
המבנה, רגע לפני הצלילה אל מסלול
הרמפות הסיבובי שינתק אותם כליל
מהנעשה על פני הקרקע- הם מקבלים
מבט אחרון אל פינת הר הבית , דרך
האוקולוס- מבנה "עין"
הממוקם בדיוק בנקודה זו.
האוקולוס בנוי פלדה וזכוכית
ומהווה אלמנט ייחודי בפרויקט
המסמן מעל פני הקרקע שיש כאן
מבנה של המאה ה21.
רמפות קלילות- מנותקות מהקירות-
מורידות את המבקרים דרך 2
המרתפים המערביים -עוברים דרך כל
חלל פעמיים בשני מפלסים שונים-
תוך כדי חווית התצוגה המספרת את
סיפורו של המקום דרך התקופות
השונות.
האולם השלישי הוא אולם הקרנה-
כאן מתרחשת הקרנת מיצג וירטואלי
.
האולם הרביעי הוא המרשים מכולם-
אולם הקשתות.רק כאן שרדו קשתות
האבן הגדולות אשר נשאו את הגגות
בימי האומיה .להדגשת יופיו של
החלל הוא ניבנה במבנה זכוכית -
משטחים גדולים של זכוכית וגג
פלדה קל ממחישים את החלל המקורי
ושוב- בלי לגעת בו. המפלס התחתון
של אולם הקשתות כולל חדר הרצאות
ואת מודל ירושלים בתקופת ימי בית
שני, משם עולים- במדרגות קלות או
מעלית -אל המפלס העליון הכולל
עמדות מחשב אינטרקטיביות, צפייה
אל המודל, קפיטריה, מזכרות
ושירותים. מכאן ממשיכים לעלות,
אל היציאה, אל מפלס פני הקרקע- אל
הרחוב האומאי המקורי.
החייאת הרחוב היא נושא חשוב
בפרויקט: הרחוב המקורי עבר לאורך
הכותל המערבי, דרך האתר שלנו,
ומכאן אל פאתי העיר.חומת העיר
עדיין לא הייתה קיימת, והרחוב
המשיך לכיוון דרום.היום מסלול זה
נקטע ע"י החומה. על מנת להחיות
את הרחוב יצרנו לו המשך, הוא
מסתובב מערבה לתפר שבין החומה
לבין גגות הפרויקט, ומהווה חלק
מטיול על גגות הפרויקט.
הכשרת המבנה למרכז מבקרים דרשה
שילוב מערכות מודרניות מורכבות
ובעלות נפח רב: קונסטרוקציה,
אינסטלציה, חשמל ותקשורת , מיזוג
אויר ועוד. עבודת התכנון נעשתה
בקנה מידה מפורט, לפעמים 1:1, על
מנת לשלב את כל המערכות הללו
באופן הנכון ביותר, ללא פגיעה
בקירות העתיקים ובצורה שתאפשר
הדגשה מרבית לחלקים הכי מרתקים
ויפים של המבנה.
דברי מתכנני התצוגה המוזיאלית: |
מרכז
דוידסון - מרעיון להקמה
באוגוסט 1997 גובשה תפיסה רעיונית
להקמת מרכז מבקרים בגן
הארכיאולוגי, וזאת בהמשך ליוזמת
רשות העתיקות ופיתוח מזרח
ירושלים להקמת מרכז מידע במחסני
הארמון האומאי, כהשלמה והעשרה
לביקור בגן הארכיאולוגי.
התצוגה במרכז דוידסון הינה
דיאלוג בין הממצא הארכיאולוגי
שנתגלה סביב הר הבית, וחשיבותה
של ירושלים לשלושת הדתות
המונותאיסתיות.
התפיסה הרעיונית שגובשה התבססה
על חוויות תצוגתיות, הבזקי אור
וקול והמחשות וירטואליות הנגלות
למבקר במהלך ביקורו.
בשלב גיבוש הקונצפט העיצובי
הוגדרה מערכת תנועה המורכבת
ממערך רמפות סיבובי החודר את
האולמות ומוריד את המבקר בהדרגה
לעומק המרתפים תוך כדי צפייה
בתצוגות ותוך הדגשת הניגודים
בין ישן וחדש, בין ריאלי
לוירטואלי, ובין הארכיאולוגיה,
הארכיטקטורה והעיצוב.
העיצוב ואמצעי ההמחשה כוללים
בצד המוקדים המוזיאלים, מודל
פיזי של האזור המהווה נקודת מוצא
לביקור בגן הארכיאולוגי, מודל
וירטואלי המהווה כלי הדרכה
ייחודי וסרטים שהופקו במיוחד
עבור המרכז תוך שימוש
בטכנולוגיות מתקדמות.
התפיסה הרעיונית והדרישות
הפרוגרמתיות שגובשו ע"י רנה
סיון ודורית הראל שימשו
בסיס ונקודת מוצא לתחרות
אדריכלית.
לחצו על התמונות להגדלה
