Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

סדרת ראיונות עם ראשי הפקולטות לאדריכלות בישראל:
אדריכלית אלונה נצן-שיפטן, ראש המחלקה לארכיטקטורה בטכניון

מאת: ליאת גלבוע
פרסום באתר:
01/2015

סדרת הראיונות עם ראשי הפקולטות לאדריכלות בארץ, ממשיכה עם האדריכלית אלונה נצן-שיפטן, ראש המחלקה לאדריכלות בטכניון, שמספרת על ייחודה של המחלקה אותה היא מייצגת, מצב האדריכלות בארץ והציפיות לעתיד.

מהו הייחוד של המחלקה לארכיטקטורה בטכניון ביחס למחלקות האחרות בארץ?

התחדשות ויצירתיות על בסיס מצויינות מחקרית ומערכת חזקה של משאבים.
הטכניון נוסד עם הפקולטה לארכיקטורה ב-1924 ושמר לאורך השנים על מקצועיות חסרת פשרות שהפכה את בוגריו למבוקשים על ידי משרדים מובילים. כיום שוב פורץ הטכניון דרך עם תכנית לימודים חדשה שתמצב את בוגריה כמובילי המקצוע בעולם בו גבולות, תרבות, חברה, כלכלה וטכנולוגיה משתנים במהירות.

תכנית הלימודים החדשה בארכיטקטורה תעניק תואר ראשון בלימודי אדריכלות ותואר שני מקצועי. גולת הכותרת של התואר השני הן מעבדות אדריכליות (hub) בהן נפגשים הפרקטיקה והמחקר. כל hub מהווה שדה של שיתופי פעולה ומשאבים שיאפשרו לפרקטיקה להתעדכן במטרה להעלות את רמת האדריכלות בארץ.

מפגש זה מתאפשר בזכות קיומה של תכנית ותיקה ומבוססת לתארים מתקדמים, כולל מלגות, עם דגש על נתיבי מחקר בהיסטוריה, תיאוריה וביקורת; בעיצוב עירוני; באדריכלות ירוקה; באדריכלות דיגיטלית; ולאחרונה גם בשימור.
רוב חברי הסגל מן המנין במסלול לארכיטקטורה הם בעלי דוקטורט ועומדים בקריטריונים הקפדניים של קידום באוניברסיטה מחקרית. בטכניון יכול הסטודנט להצטייד במנעד רחב של ידע על מקצועות המרחב בזכות עבודה בין תחומית עם המסלולים המקבילים באדריכלות נוף, תכנון ערים ואיזורים ועיצוב תעשייתי.

לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון משאבי תכנון ומחקר ייחודיים: VisLab לטכנולוגיות ויזואליזציה מתקדמות; חממה חברתית לדיור וקהילה במימון המל״ג; מרחבייה לטכנולוגיות מתקדמות ב-Geographical Information System GIS; מרכז מורשת לחקר הארכיטקטורה ואדריכלות הנוף העובר כעת שדרוג משמעותי; מרכז מו״פ למחקר ופיתוח בארכיטקטורה, מעבדת אקלים ואנרגיה, מעבדות מחשבים ו-CNC, מדפסות תלת מימדיות, וגולת הכותרת: הספרייה המובילה לאדריכלות בארץ.

הפלטפורמה האקדמית בטכניון בעלת קשרים הדוקים עם מוסדות אקדמיים בחו״ל, מקיימת תכנית חזקה של חילופי סטודנטים, ורבים מבוגריה ממשיכים את לימודיהם בחו״ל בעקבות חשיפה זו.

במה יעסוק פרויקט הגמר בשנה זו? האם יש נושא מוגדר או בחירה חופשית?

בפרויקט הגמר ניתן כבר לראות את השפעות התכנית החדשה. הפרויקט הוא אישי והסטודנט חופשי לבחור את הנושא. הפרויקט נעשה במסגרת סטודיו המתפקד כמעבדת מחקר ולכן מלמדים אותו ביחד מורים מובילים מהפרקטיקה ואדריכלים בעלי הכשרה מחקרית. כל סטודיו עובד בזיקה לחוקרים בכירים בפקולטה המייעצים לסטודנטים בנושאים שבחזית המחקר בתחום. התוצאה היא פרויקט תזה שמסקנותיו מתנסחות בפרויקט אדריכלי.
הסטודנטים מונחים לעבודה על נושאים רלוונטיים לחברה הישראלית—במנעד התחומים הנפרש בין אזרחות, כלכלה ועיצוב עירוני, לשימור, קיימות וטכנולוגיה. בכל תחום ותחום אנחנו מעודדים את הסטודנטים לנקוט עמדה מנומקת כלפי המקצוע אותו רכשו לאחר ארבע שנים של לימוד אינטנסיבי. אנחנו מאמינים שתזות אלה יפתחו דיון תוסס, עדכני, ערכי ויצירתי בתרומה של הארכיטקטורה למרחב הישראלי.

מהם שמות המנחים של פרויקט הגמר?
מרכז פרויקט גמר: פרופ׳ גבי שוורץ. מרכזת אדריכלות חוקרת: פרופ׳ אלונה נצן-שיפטן
הצוותים והשדות בהם פועלים השנה:
טרנספורמציות עירוניות בפעולה: אזרחות | חברה | כלכלה. מנחים: פרופ׳ גבי שוורץ ואדר׳ פאתינה אבריק זבידאת. אדריכלות חוקרת: אדר׳ רונן בן אריה. בזיקה לחברי סגל בנתיב היסטוריה, תיאוריה וביקורת
ערים חדשות. מנחים: אדר׳ ירמי הופמן ואדר׳ אורן בן אברהם, אדריכלות חוקרת: אדר׳ איריס קשמן. בזיקה לחברי סגל בנתיבים לעיצוב עירוני ושימור
פרט וחומר, הנדסה וטכנולוגיה בשירות האדריכלות. מנחים: אדר׳ דיוויד רובינס ואדר׳ עמית נמליך, אדריכלות חוקרת: אדר׳ גיא אוסטרן. בזיקה לחברי סגל בטכנולוגיות בנייה ובאדריכלות דיגיטלית
דיבור, מרחב וקיימות. מנחים: אדר׳ שמעיה צרפתי ואדר׳ יונתן נתניאן, אדריכלות חוקרת: אדר׳ יונתן נתניאן. בזיקה לחברי סגל בנתיב אדריכלות ירוקה
מנחים כלליים: אדר׳ גנית מייזליץ כסיף ואדר׳ דן איתן

כמה תלמידים מתחילים בשנה א' וכמה תלמידים מסיימים את שנה ה’?
את שנה א׳ מתחילים כ-80 סטודנטים ואת שנה ה׳ סיימו השנה 70 סטודנטים

מה יחס המחלקה לנושא המכינות ללימודי אדריכלות?
אין בהן צורך. הלימודים מספקים את הבסיס הנחוץ למקצוע.

מהי גישת הלימודים - הקניית ידע תוך שילוב עם פרקטיקה, או רק ידע והפרקטיקה תבוא בשלב הבא- לאחר סיום הלימודים?
הידע והפרקטיקה שזורים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה. בהתאם, המורים שלנו מגיעים משני הכיוונים—מהפרקטיקה ומהמחקר. המטרה היא להבין לעומק את העקרונות המניעים את הפרקטיקה ולא את הרוטינה הנרכשת בסטאז׳.

מה לדעתך הבעיה המרכזית באדריכלות בישראל?
הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות לא מודעים ולא מבינים את התרומה האפשרית של הארכיטקטורה לחברה הישראלית, ואת היכולת שלה לעצב ולנהל את משאבי הסביבה הבנויה עם אחריות כלפי הדורות הבאים. איכות החיים שלנו לא מצטמצמת לבעלות על פיסות נדל״ן. אנחנו חיים במרחב קונקרטי בעל איכויות פיזיות של צורה, חלל, חומר, תנועה. אנחנו אוהבים ערים תוססות, רחובות הומים ושדרות מצילות, אבל גרים במגדלי מגורים נטולי אופי המשתרעים באופן אחיד על קרקע הנאכלת בבזבזנות. המרחב הישראלי מפגין את היעדרם של ערכים אדריכליים, והחלפתם במנוע כלכלי ופוליטי ללא תכנון מכוון, מארגן, מעצב.

הסביבה שלנו כמהה להנהגה אדריכלית, אך אדריכלים נכשלים בקריאה מעמיקה של המציאות בה הם פועלים. הם לא יוזמים, הם מובלים, ולכן גם מודרים מהצמתים של קבלת החלטות. האדריכלות צריכה לכבוש את מקומה הציבורי על ידי קריאה והבנה של מציאות משתנה, ובאמצעות יצירתיות, חדשנות, שכלול והרחבת ארגז הכלים העומד לרשותה.

כיצד המחלקה בראשותך מתמודדת עם בעיה זו בתוך תהליך הלימודים?
תכנית הלימודים החדשה שמה לה למטרה לשנות את הדפוס בו פועל האדריכל. התכנית מכוונת לראייה רחבה של כל תהליך התכנון—התקציב, המקום, סדר העדיפויות—במטרה להגדיר אותו מחדש. אנחנו משלבים מחקר ופרקטיקה כדי לאתר את נקודות ההתערבות בהן על האדריכל לנקוט עמדה, לחדש, ולפרוץ את הקיבוע שהסתמן בעשורים האחרונים במעמדו של המקצוע בחברה הישראלית.

התכנית החדשה מעניקה לסטודנטים את הכלים להיות עצמאיים, יוזמים, לשאול שאלות, להוביל. אנחנו מחנכים את הסטודנטים לתכנן את המרחב הציבורי לא פחות מהפרטי, לשים דגש על נושאים של אזרחות, שימור וקיימות, מעודדים אותם לאייש גם את המגזר הציבורי, ולרכוש כלים לעבודה קהילתית. במקביל אנחנו מחוייבים למובילות טכנולוגית, לא כמטרה בפני עצמה, אלא כסט כלים עדכני שאנחנו מפתחים כדי לעצב סביבה צודקת ומקיימת, ולהבין את תרומתו של עיצוב המרחב הבנוי לאיכות החיים.

האם קיימת התפתחות טכנולוגית שלדעתך תשפיע על עתיד האדריכלות?
ודאי. הטכניון שם לעצמו כיעד להיות בחזית הטכנולוגיה, לא כיעד ערכי אלא ככלי עבודה. כל ״ארגז הכלים״ הטכנולוגי עומד לרשות הסטודנטים, בלי להפריד בין כלים מסורתיים לכלים חדשים. אין אצלנו סטודיו המוקדש לכלים דיגיטליים כמו שאין סטודיו ל״מדעי העיפרון״. הטכנולוגיה הדיגיטלית נמצאת כאן כמו הנייר, קרטון הביצוע וסכין החיתוך. מטרתה לקדם תכנון ועיצוב: לקדם תכנון מונע נתונים (data generated design,) תכנון מבוסס ביצועים (performance based design),קיימות, חומרים חכמים, אופטימיזציה וכדומה, נושאים המפותחים גם בעזרת ממשקים עם פקולטות אחרות בטכניון (הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייהw וניהול ועוד.) הטכנולוגיה הדיגיטלית מסייעת לסטודנטים להבין את משמעות ההתערבות המרחבית אותה הם מתכננים, מבחינה ויזואלית, תפקודית, אקלימית, חברתית, כלכלית ועוד, ומאפשרת לסטודנטים לייצר ולבחון פתרונות תכנוניים שאולי לא היו אפשריים בעבר—צורות גיאומטריות, חומרים ושימושים המבוססים על טכנולוגיות חדשניות (כמו בתים וערים חכמות).
חשוב לזכור שהתפתחות טכנולוגית מעצבת כלים ולא תכלית. בצד פיתוח הטכנולוגיה חייב לבוא תכנון עם דגשים חברתיים, סביבתיים וכלכליים שמעגנים את הכלים הללו בקריאה ביקורתית של המרחב בו חיים אנשים וקהילות.

האם בשנים האחרונות חל שינוי בתוכנית הלימודים כתוצאה מהשינויים הכלכליים והחברתיים?
השינוי נוכח ומשפיע - בנושאי הסטודיו, הקורסים ובמידת המחוייבות לנושאים אלה. בפקולטה פועלת החממה החברתית במימון המל״ג. החממה מאמצת בכל שנה עיר אחרת (נשר השנה, קריית ים בשנה שעברה) ומספקת משאבים חברתיים לקורסים שנבנים סביבה - יועצים קהילתיים, קשר עם הרשויות המקומיות וכד׳. בנוסף, קורסים שונים מקבלים גיבוי ועיבוי מחקרי ופרקטי מהחממה.

בשנים האחרונות אנו עדים לקשיים בהם נתקלים אדריכלים צעירים בתהליכי ההתמחות הארוכים ובמבחני הרישוי הבעייתיים. מה דעתך על הנושא?
הותק, המקצועיות, ותכנית הלימודים האינטנסיבית מעניקים לבוגרי הטכניון רישום אוטומטי. עם זאת, אנחנו שותפים במאבק הכולל של האדריכלים הצעירים ומקוים שהתכנית החדשה תקל על מהלך הסטאז. הנושא כעת בטיפול.

האם לדעתך כמות התלמידים בארץ תואמת את צרכי השוק?
לא. המספר גדול מדי.

מה היית מייעצת לתלמידי שנה א’?
להיחשף, להכבש בקסמו היצירתי של המקצוע מבלי להפסיק לשאול שאלות על מהותו והרלוונטיות שלו, ולעולם לא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם.

אלונה נצן-שיפטן היא ארכיטקטית העוסקת בהיסטוריה, תיאוריה וביקורת של אדריכלות. את הכשרתה המקצועית רכשה בטכניון, את המסטר והדוקטורט קבלה מ-MIT, ואת הפוסט דוקטורט מהמרכז ללימודים ויזואליים מתקדמים בגלריה הלאומית בושינגטון.
עבודתה נתמכה על ידי הגופים המובילים בתחום—MIT, CASVA, Getty/UCLA, Graham Foundation, האקדמיה הישראלית למדעים ומרכז פרנקל ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת מישיגן. מחקריה על המודרניזם האדריכלי בין מלחמות העולם ולאחריהן—אריך מנדלסון והחוג התל אביבי, אי. אם. פיי ומשבר האדריכלות האמריקאית, עשייתן האדריכלית של ״ירושלים המאוחדת״ ושל תל אביב המולבנת, היסטוריוגרפיה ביקורתית ושימור—התפרסמו בכתבי עת וספרים רבים. היא מרצה ברחבי העולם על הפוליטיקה של האדריכלות, ומשרתת במועצות מנהלים של ארגונים כגון SAH ו-IASTE. כיום מכהנת נצן-שיפטן כראש המסלול לארכיטקטורה בטכניון, כראש מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה והנוף, וכנשיאת הרשת האירופאית להיסטוריה של אדריכלות (EAHN).
ספרה על הישראליזציה של ירושלים בעשור הראשון לאיחוד העיר יראה אור בשנה הבאה בהוצאת מיניסוטה בארה״ב. במקביל היא עובדת על הכרך הישראלי של ארכיטקטורות מודרניות בהיסטוריה—סדרה יוקרתית של הוצאת ריאקסיון הבריטית.

 



יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B