Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

 ראיון עם המאייר דויד פולונסקי

"כדי להיות טוב במשהו צריך לאהוב את זה, אבל כלים אפשר להקנות. חשיבה ואיך להעביר מסר, אלו דברים שניתן ללמוד .כשאני מלמד, אני מנסה ללמד שני דברים:
לזהות מסר ולתמצת אותו. ולאחר מכן לזהות אצלך את מה שאתה מתחבר אליו כדי שזה יהיה מעניין..  איור טוב זה מישהו שמצליח להיות מובן אבל מאיר משהו חדש בתרבות. אפשר לקחת השראה מתחום נשכח ולהביא  אותו לאיור. יכול להיות מצב שאתה תגיד שמאייר לא טוב, והקהל יחשוב שהוא מעולה"

דויד פולונסקי - מאייר

מראיינת: טל קראוס-איגוס
תאריך פרסום: 15/12/2008



תוכל לספר על פרויקט שאתה מחובר אליו באופן מיוחד?
אני מרגיש שעדיין אין לי יצירת מופת. אני בונה את עצמי עם השנים.
אני חש שתמיד העבודה האחרונה, או שלושת הפרויקטים הגדולים שעשיתי הם הפרויקטים המוצלחים שלי.

ואלו הם אותם שלושה פרויקטים?
אספר עליהם מהקטן לגדול
1- איורים לקובץ האחרון של קבוצת אקטוס  -
how to love שעדיין לא יצא בארץ,
אני כתבתי סיפורים של הברון מינכאוזן, וגם איירתי אותם.
2- איורים לספר "לילה בלי ירח" אשר כתבו שירה גפן, ואתגר קרת.
3- ולבסוף הסרט "ואלס עם באשיר".

מאיפה אתה במקור, היכן נולדת?
הגעתי לארץ מקייב בגיל 8 ובתור ילד גרתי בחיפה. בתקופת הלימודים שלי בבצלאל התגוררתי בירושלים, ולאחר מכן ועד היום אני מתגורר בתל אביב.

אתה אוהב את תל אביב?
לקח לי כמה שנים לאהוב אותה, אבל היום אני מאד אוהב לגור בה.
תמיד כיף לחזור לתל אביב. אני מרגיש שאם אני לא ב"צנטרום של הפיילה" אני לא בעניינים.

והיכן  למדת?
למדתי בבצלאל, וסיימתי בשנת – 1998
למעשה כשהתחלתי ללמוד לא היה מסלול של איור בבצלאל , אבל אח"כ זה המשיך למסלול כזה.

ותמיד רצית להיות מאייר?
אני לא חושב שאף אחד יודע בדיוק מה זה מאייר, עד שהוא הופך למאייר.

מה זה איור אתה יכול להסביר?
איור זה ציור שמשרת איזה טקסט. זו למעשה הגדרה אקדמית.
תמיד ציירתי בתור ילד, גדלתי בתקופה שציור ואמנות לא עבדו ביחד אז לא חשבתי ללכת ללמוד אמנות, אז הלכתי למקום שבו אפשר לצייר. וזה התחבר לאיור.

ההורים כיוונו אותך לתחום?
ההורים אף פעם לא אמרו לי במה לעסוק. כשהייתי בן 14, הייתה לי מורה לרישום בגבעתיים שאצלה רשמתי קצת טבע דומם.
תמיד הייתי הצייר של הכיתה, זה שמצייר יפה. אבל אני לא חושב שאף פעם חשבתי על זה בתור מקצוע.

והלימודים, הלכו בקלות?
אי אפשר להגיד על 4 שנים בבצלאל שזו תקופה קלה, אך אני מאד נהניתי והייתה לי תקופה מדהימה. היינו מחזור של סטודנטים מאד מוכשרים.
אני חושב שמהמחזור שלנו יצאו הרבה אנשי מקצוע מוכשרים במיוחד. היינו מחזור חזק וזה עזר לנו למשוך אחד את השני למעלה.

ואיך הכל התגלגל אחרי הלימודים..... עושה רושם  שזריז במיוחד או אני טועה?
לי זה לא הרגיש זריז, אך מהכיוון השני  גם לא נראה קשה במיוחד.
עכשיו אני מתפרנס בכבוד מעבודתי, אבל לפני כן לא היה פשוט כל כך.
לקח לי הרבה מאד שנים עד שהגעתי למקומי כיום.
היום אני מאד מרוצה ממה שאני עושה וגם מתפרנס בכבוד וזה סוג של איכות חיים.
זו תחושה מאד טובה, שמה שאני אוהב, הוא גם הדבר שאני מתפרנס ממנו.
אני חושב שאם אתה אוהב משהו בד"כ תהיה בו גם טוב.

ובסיום הלימודים, כיצד התחלת?
בהתחלה היה קצת מפחיד.
הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מ"בצלאל", הייתה הסדרה "חרצופים" - תוכנית סאטירית,
של פוליטיקאים.  אני עשיתי שם את פינת האנימציה.

ואיך הגעת לעבודה הזו?
הגעתי באופן די מקרי. שלחתי תיק עבודות ובדיוק הם חפשו מישהו.
העורך של התוכנית  לימד אז בבצלאל כך שהייתה לי גישה אליו וכך הדברים התגלגלו.
בשבילי זה לא היה כל כך פשוט , לא ידעתי אנימציה אז הורדתי את תוכנת פלאש מהאינטרנט למדתי אותה והתחלתי לעבוד.

וכלל לא פחדת?
 לא. לא  היה לי מה להפסיד, רק יצאתי מהלימודים.
ה"חרצופים" הייתה תוכנית בפריים טיים ולאחריה הכל רץ ופתח לי דלתות למקומות אחרים. התקופה הזו נמשכה חודשיים שלושה, לאחר מכן הייתה לי תקופה של איור לעיתונים, זה סוג של עבודה. ואחרי ארבע  שנים קבלתי הצעה לאייר ספר.
הספר "על עלה ועל אלונה"- ספר ילדים ראשון שאיירתי. הוא זכה בפרס במוזיאון ישראל. ומשם הגיעו עוד הצעות לספרים, ואז נפתח גם ערוץ איור הספרים.

ומה בדבר ערוצים נוספים?
יש ערוץ של טלוויזיה. למשל לתוכנית משחק מכור, אני עיצבתי את הפתיח.
ולאחר ערוץ הטלוויזיה והספרים הגיע גם ערוץ הקולנוע.

ואיך הגעת  לאייר את הסרט "ואלס עם באשיר"?

הכרתי את ארי פולמן, דרך הסדרה "החומר ממנו עשויה האהבה" וזה הוביל ל"ואלס עם באשיר". בנוסף עשיתי גם דברים לאינטרנט- מצגות למינם ועוד.

נשמע שאתה חולש על תחומים מגוונים של איור?
בהחלט. אני מאד אוהב את הגיוון הזה.

ומה לגבי סגנון, יש לך?
אין לי סגנון, אני לא רוצה סגנון, וזה לא מעניין אותי.
הרעיון הוא להגיע לקו שמאד מזוהה איתך-  טכניקה קבועה, קו מסוים, אני לא יכול לעשות את זה ואני לא רוצה.

בא נעבור לדבר קצת על הסרט "ואלס עם באשיר"
אני צפיתי בסרט - האיורים מצליחים להעביר את התחושות ואת הרגשות באופן חזק במיוחד.
האם צריך להיות מחובר לזה רגשית באופן מלא כדי להצליח?
בכל איור אני מנסה לעשות את מה שעשיתי בסרט "ואלס עם באשיר"
בגלל שאיור תמיד משרת משהו אי אפשר להפריד אותו ממשהו אחר.
בסרט הכל הולך ביחד, וקשה לאמר מה גורם להתרגשות באופן מיוחד. זה הכל מקשה אחת.

איך איור של סרט בקנה מידה כזה מתבצע? איך אתה ניגש לזה?
ראשית אני לא חושב עליי ולא על ילדותי, כשעבדתי על הסרט לא חשבתי על הקהל. ניסיתי לחשוב על דבר אחד מהותי וחשוב- האם המסר יעבור לצופה.
אני חושב שזה תהליך המורכב מהרבה גורמים וקשה לנתח את זה. אילו דברים עם הרבה מחשבה. אסור לשכוח שאני לא עבדתי לבד היו עוד אנשים איתי שעשו את האיורים.

ואיך התבצעה חלוקת העבודה בינכם?
אני עבדתי על
%80 מהאיורים, והמאיירים הנוספים עשו את השאר.

ובכל זאת איך נכנסים לתוך סיטואציה באיור? נסה לתאר לנו את זה מתוך הסרט....
ניקח לדוגמא את הסצנה הראשונה בסרט - עם הכלבים הרצים בשדרות רוטשילד.
הסצנה מתוסרטת, ויש נתונים שצריך להתייחס אליהם-  כמו הכלבים המפחידים שרצים בתל אביב. אבל ההחלטה היכן בתל אביב הייתה שלי למרות שכמובן התייעצתי על כך עם הצוות.
שד' רוטשילד היא שד' של תל אביב מאד מסוימת, תל אביב האינית.
ובתל אביב הזו - זה המקום  שהכי מפחיד להרוס כי זה הכי מסוכן.
זו התרבות הישראלית זה המקום שמייצר, וזה מדבר מאד מהבטן.
בסצינה רואים את בתי הקפה התל אביבים הצפופים ביום ששי בצהריים כאשר אי אפשר לעבור שם. ושם הכלבים מפילים את הכיסאות ,ויש בחור שמנסה להתחבא.
ניסיתי לעשות אותו הכי קרוב אליי מהתרבות שלי, הוא מישהו מהסביבה הכי קרובה אליי. ההצפה הזו של הזיכרון, מדברת על התת מודע וההדחקה של האלימות.
הכלבים זה לא היה הרעיון שלי, אלא חלק מתוך התסריט.
האפיון של האנשים היה שלי, איך לייצר את התחושה ולהיות אותנטי. לא להשתמש אף פעם בסטריאוטיפ. להעביר מסר חד וברור, ולמלא את זה בהרבה מאד ניואנסים עם משמעויות רגשיות.
הבחור הזה הוא טרנדי בשקט -  יש לו את התספורת הנכונה התל אביבית, ויש לו אדידס.
וזה שהכלב מלבנון  נובח דווקא על דמות תל אביבית, יש לזה משמעות גדולה יותר מאשר אם הוא היה נובח על מישהו מחיפה, או מאשקלון.
לדעתי ככל שממלאים את האיור בדימויים רבים, ובפרטים  קטנים זה הופך את האיור לכמה שיותר אותנטי.
אני חושב שאם הטקסט הוא טוב, הוא מפעיל אצלך משהו אישי ואתה חושב ועוצר איפה זה תופס אותך. לדוגמא בספר "פרח נתתי לנורית" בשיר "אצו רצו גמדים" אותי תפס זה שמחפשים את החבר שמתחבא בשבלול-  בעצם מה שתפס אותי היה הרעיון שמישהו לא נמצא.
ניסיתי למצוא את הרגע הזה שבו הם הולכים וקוראים לחבר שלהם והתנועה של החיפוש אצלי התחברה למשהו מסוים, לפעמים זה מחזיר אותי גם לילדותי ושם אני מתחבר לזה.

כשאתה מאייר לספר, או מאייר סצינות אחרות מ"ואלס עם באשיר" מה השוני בין האיורים?
מה ששונה מאיור של ספר, לבין האיורים של הסרט "ואלס עם באשיר" היא עבודת הצוות.
בסרט "ואלס עם באשיר" היינו: ארי פולמן, יוני, ואני נפגשים ומחליטים מה צריך לאייר, כמה דמויות, והחיבור שלי היה  בעיקר בקומפוזיציה ובצבעוניות.

והייתם דנים גם בתחושות וברגשות מתוך הטקסט?
חלק מהדברים הייתה החלטה שלי בלבד, וחלק החלטה של ארי פולמן לפי התחושות שלו.
כמו הנחיות בימוי לשחקן.
  
וכשאתה מאייר אתה צריך השראה מיוחדת? ההשראה באה עם העבודה..... זה בא תוך כדי. אני לא עובד מתוך דחף. אני מנסה להבין בספר מה הכי מעניין אותי ומה הכי נכון לעשות. איזה מקום תרבותי הספר תופס, ומהו הסגנון של הספר הזה.

ויכול להיות שלא תרצה לאייר, כי אתה לא מתחבר?
בהחלט כן.
אל רוב הטקסטים אני לא מתחבר. ואני לא אאייר משהו שאני לא מתחבר אליו.
מבחינתי אין משקל לצד הכלכלי באיור, אני עושה את זה כי אני אוהב לעשות את זה.
אם לא הייתי מתחבר לסרט "ואלס עם באשיר" לא הייתי עושה אותו.
עבדתי על הסרט הזה ארבע שנים מחיי . תוך כדי עשיתי גם ספר אחד, איירתי במדור בעיתון , וגם לימדתי. אבל חוץ מזה לא עשיתי כלום. זה היה משהו מאד טוטאלי.
כל יום הייתי צריך לעשות פריים אחד. אין מקום להשראה אתה חייב להביא את ההשראה אליך.

ואם היא לא באה, ובמשך שבוע אתה לא מצליח להוציא מעצמך דבר?
אז יוצאים דברים פחות טובים, היינו צוות של מס' אנשים.

וזה עובד מתוך אינטואיציה?
זו עבודה. גם לשחקן בתיאטרון יכול להיות ערב לא טוב.
בעבודה הספציפית על הסרט לא הייתה אופציה ליפול למקומות האלה. וגם אם לא בא לי אז עשיתי מה שיכלתי. יש בזה משהו טוב כי זה מלמד אותך לסמוך על עצמך, ואתה יודע שזה בסוף יחזור אליך ובסוף יהיה טוב. זו סוג של אמנות מגויסת. אתה חייב שיהיה לך לזה כוח.

וקרה מצב שבו האיורים שהצעת לא התקבלו על ידי הצוות?
בטח שקרה, למרות שלא הרבה  ובהחלט זה לא קל.
עשיתי את התהליך ואז צריך לעשות אותו מחדש.  יש בזה תסכול, אבל ככה זה עם עבודת צוות. צריך לשים את האגו בצד, ולנסות להבין ולגדול מתוך זה.
כשאתה עושה את הכי טוב שחשבת ונראה לך שאין מה להוסיף, ואז בא מישהו ואומר לך לחשוב קצת אחרת זה מאד מלמד מאד מפרה וכמובן מפתח ומלמד אותך לעבוד בצוות.
מתוך זה אתה מגיע ומגלה אצל עצמך דברים אחרים ומקומות אחרים.

האם  ציפית להצלחה הזו מהסרט?
לא. אף אחד לא דמיין הצלחה כזו. בטח לא בעולם....

ואיך זה קרה?
זה עוד קורה, אני ממש לא יודע.......

אתה נמצא בסוג של "היי" בעקבות זה?
לא. ובהחלט צוחקים עליי.
זה לא באופי שלי להיות בהיי גדול. האישיות שלי, לא נותנת לי להיות כל כך גבוה.
ובגלל שאני לא כל כך בהיי מהסיפור הזה אני לא מפחד לאבד את זה.

אתה לא נותן לעצמך ליהנות מהמקום הזה?
לא מספיק, אבל אני חושב שאני משתפר.

והשתתפת בכל האירועים שסבבו סביב ההצלחה הזו?
אני נוסע ללונדון, והייתי בקאן. אני משתף פעולה אם העניין הזה.

אתה מרגיש שאולי זה השיא ?
לא. למה?
אני רואה מה זה עושה לאנשים. סרט שגורם להם לבכות ולצחוק וזה אכן מרגש אותי.בכל הקרנה שאנחנו נמצאים בה יבוא מישהו ויתחיל לספר על חוויה שלו מלבנון וזו פעם ראשונה שהוא מדבר על זה.זה אומר שזה מצליח לעשות משהו לאנשים. ואותי זה מרגש בצורה בלתי רגילה.

אתה חושב שצריך להיות עם סף רגישות שונה מאחרים כדי לאייר כאלו סצנות?
אני לא חושב שזה היה מתאים לכל אחד.
אני חושב שחלק מההצלחה האמנותית של הסרט הוא השילוב הזה בין שלושתנו בין ארי פולמן הבמאי,  ליוני גודמן האנימטור, ואליי.
אולי בגלל זה אני מאייר ולא אמן.
במאי זה סוג אחר  של אמן. כי יש לו את הכוח לבוא ולספר סיפור, ללכת למקומות ולמצוא בתוך עצמו משהו מאד חזק לאמר אותו ולא להתבייש.
ואני גם אומר את זה אבל בקטן, ולא במילים.

אתה מרגיש שהאמירה שלך היא קטנה?
זו אמירה אחרת לגמרי. אני לא חושב שזה פחות טוב, אבל זה מהתבוננות ולא בדיבור. וזה לגמרי אחרת, ממקום של בימוי, וסיפור גדול.
ארי פולמן מביע בצורה מסוימת בדיבור, ואני מביע את זה באיור, בהתבוננות.
אני יודע להסתכל על סיטואציה, ההסתכלות שלי מיקרוסקופית, ושלו היא ההסתכלות הגדולה ובלי השילוב של שנינו לא היה יכול להיות השילוב הזה.

אתה עוסק בהוראה?
היום אני מלמד בבצלאל, ובשנקר.

וכמה שנים אתה עוסק בתחום?
בשנקר- שמונה  שנים.
ובבצלאל – שש שנים.

אתה אוהב ללמד? אתה חושב שזה חשוב?

כן. אם זה מתאים לאדם ולאישיות, ואני חושב שזה גם עוזר לנסח דברים לעצמך.

איך מלמדים איור?
בעיקר עושים תרגילים ומקבלים ביקורת......

אפשר להגיד, שאו שיש לך את זה או שאין לך?
כדי להיות טוב במשהו צריך לאהוב את זה. אבל כלים אפשר להקנות.
חשיבה ואיך להעביר מסר, וטכניקות אלו דברים שניתן ללמוד אותם.
כשאני מלמד, אני מנסה ללמד שני דברים:
לזהות מסר ולתמצת אותו.
ולאחר מכן לזהות אצלך את מה שאתה מתחבר אליו כדי שזה יהיה מעניין..

נשמע כמו מיני טיפול פסיכולוגי?
יש בזה משהו כמובן.

אדם שלא מחובר לעצמו יוכל להיות מאייר?
להצליח אפשר, להיות מאייר טוב זוהי שאלה....

מי הוא מאייר טוב לדעתך?

יש הרבה מאד איור לא טוב. איור טוב זה מישהו שמצליח להיות מובן אבל מאיר משהו חדש בתרבות.
אפשר לקחת השראה מתחום נשכח ולהביא אותו לאיור.
יכול להיות מצב שאתה תגיד שמאייר לא טוב, והקהל יחשוב שהוא מעולה.

אתה מחובר לעולם התרבות כדי לקבל השראות?

אני מחובר  למוסיקה ולקולנוע. אני לא קורא המון, ולא הולך להרבה הצגות תיאטרון.
סרטים בוודאי אני רואה.
אין לי סבלנות, אני לא אקרא משהו של בידור. רק ספרים שהם יצירות מופת  לדוגמא : "אנה קרנינה"  לעומת "רודף העפיפונים". אני הולך לדברים הכבדים או דברים שיש לי תחושה טובה לגביהם.

אין ספרים שאתה קורא ואתה רוצה לאייר אותם?
לא. אבל כמובן שהם נכנסים להשראה שלי.
לשמחתי יש לי זיכרון חזותי מאד חזק ואיורים נשארים אצלי הרבה זמן בראש.

ההורים שלך, המשפחה גם הם מהתחום?
אחותי אדריכלית. היא בלוס אנג'לס. והיא נטשה את התחום.
ההורים שלי מהנדסים בפנסיה.

היית רוצה לעסוק בתחום אחר?
כן הייתי רוצה להיות פסל. ואני אהיה. אני מאד אוהב פיסול.

ואיך ההורים שלך מגיבים להצלחה שלך?
לאחרונה הם התחילו להרגיש שאני מוכר, כמובן עם ההצלחה של הסרט.
מבחינתם ההליכה למקצוע תמיד הייתה בסדר, למרות שעד לאחרונה אמא שלי עוד הייתה אומרת אולי תלך בכל זאת ללמוד משהו אחר, משהו רציני יותר. אולי תהיה רופא, או מיקרוביולוג.

בת הזוג שלך מאיירת?
כן היא עושה אנימציה.

קשה לחיות עם בת זוג מהתחום?
כן, בהחלט קשה.
זה תחום ששנינו ניגשים אליו בתחושה של מה נכון לעצמך וכשיש מישהו שהוא חצי מההגדרה שלך ומהחיים שלך אז יש תחושה של סיבוך העניינים.
מהכיוון השני אנחנו אוהבים אותם דברים ויש מי שמעריך את זה. ויש פרגון מלא.
זה מיקס אחר, יש בזה גם דברים טובים וגם פחות.

אתה מרגיש שהעשייה היא טוטאלית, שאתה טוטאלי?
אני בהחלט טוטאלי. וכל השאר...... בזמן שנשאר.
שנים לא היה זמן שנשאר ולא היה כלום חוץ מזה. אני לא יודע מה הוליד את מה.
בגיל 26 עבדתי 10 שעות ביום,  היום  אני לא רוצה לעבוד ככה אני לא רוצה לוותר על דברים אחרים.
אני עובד בכמה ערוצים אני חושב שזה עניין של התבגרות לשלב את כל הדברים ביחד.
אני רוצה ציורים טובים ואני רוצה שיהיו לי ילדים ואני מאמין שזה יעבוד ביחד.
הסרט הוא שמה בשביל הסרט הבא.

רצית פעם לעבוד בחו"ל?
כן. אני עדיין רוצה, ניסיתי בעבר.
בשנים האחרונות יש אפשרויות יצירה טובות בארץ, ואני חושב שזה בהחלט מקום טוב ליצירה.

תכונה חיובית שלך, תכונה שאתה יכול לאפיין את עצמך?
כושר ההתבוננות.

תכונה חלשה יותר, שהיית רוצה שתהיה לך?
חסר לי אומץ.

ובלי אומץ היה אפשר להגיע למה שהגעת?

אני שמח שזה נראה כך מבחוץ, אבל לי נראה שהכל התגלגל אליי במקרה.
אני יודע שיש לי יד טובה אבל אני לא יזמתי שום דבר הכל קרה לגמרי במקרה.הייתי רוצה לדעת ליזום יותר.

המאייר דויד פולונסקי
המאייר דויד פולונסקי
 
איור מתוך הספר "לילה בלי ירח"
איור מתוך הספר "לילה בלי ירח"

איור מתוך הספר "לילה בלי ירח" - מתקנים שעון
 איור מתוך הספר "לילה בלי ירח"
 
איור מתוך הספר "על עלה ועל אלונה"
איור מתוך הספר "על עלה ועל אלונה"

 מתוך איורי התנ"ך
 מתוך איורי התנ"ך

איור מתוך הספר "פרח נתתי לנורית" - הבובה אלישבע
איור מתוך הספר "פרח נתתי לנורית" - הבובה אלישבע

איור פינוקיו וסבא ג'פטו
איור פינוקיו וסבא ג'פטו

איור "גירושין"
איור "גירושין"

פסל - Woody - מתוך ראיון עם דוד פולונסקי
פסל - Woody

מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"
מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"

מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"
מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"

מתוך הסרט "ואלס עם באשיר". מתוך ראיון עם דוד פולונסקי
מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"

סצינה מתוך הסרט מתוך הסרט "ואלס עם באשיר''
מתוך הסרט "ואלס עם באשיר"

העיר חיפה - איור. דוד פולונסקי
העיר חיפה

איור מהסרט "ואלס עם באשיר"
איור מהסרט "ואלס עם באשיר"

איור מתוך "ואלס עם באשיר". ראיון עם דויד פולונסקי
"ואלס עם באשיר"

איור מהסרט "ואלס עם באשיר" - חוף הים בלילה
איור מהסרט "ואלס עם באשיר"

איור מהספר "לילה בלי ירח". ילד ושוטר
איור מהספר "לילה בלי ירח"

איור מתוך הספר Once Was And Once Wasnt
איור מתוך הספר Once Was And Once Wasnt

פורטרט - לאה גולדברג
פורטרט - לאה גולדברג

פורטרט - אדי
פורטרט - אדי

איור - חרדית
איור - חרדית

 

ניתן להגיב על ראיון זה ב פורום תקשורת חזותית



יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B