ראיון עם המעצב התעשייתי שחר קליין || ראיונות

'אני חושב שמעצב חייב לחקור, לא תמיד התוצאה תהיה נכונה. מעצב שבטוח בדרכו, ויודע מה תהיה התוצאה הוא באיזה שהוא מקום מעצב שהפסיק לחקור. חוסר הביטחון מלווה את המקצועיות הבטוחה בדרכה ומביא לתוצאות טובות יותר. אני חייב לחפש חייב לשאול שאלות, ולפעמים אני טועה. כשאתה מגיע לפרויקט לכל אורך הפרויקט אתה לא יודע איך הוא יהיה....מוצר הוא חלק מתוך מערכת. למעשה ההתלבטות העיקרית היא בעיקר בצורה ולא בפונקציה....'


המעצב התעשייתי שחר קליין

ספר לנו על פרויקט שאתה אוהב ומחובר אליו באופן מיוחד?
מעל 20 שנה שאני עובד עם חב' פלטכניקה -  המתעסקת בריהוט משרדי. אני מלווה את ההתפתחות של תכנון כסאות לאוטובוס ולרכבת. זה תהליך אשר ממצה את התפיסה שלי שעיצוב תעשייתי הוא שרות ללקוח.  אנחנו לא עוסקים במוצרי מגאזין. התפיסה שלנו היא שאנחנו עושים עבודת פיתוח. כסא לתחבורה צריך לענות על צרכים של הרבה משתמשים. הלקוח הוא אחד - המשתמשים הם רבים. העיצוב התעשייתי לא יכול לעמוד בפני עצמו. שביל הזהב הוא בין אידיאליים עיצובים וארגונומיים. עצם זה שאני עושה משהו שכל כך הרבה אנשים משתמשים בו גורם לי נחת רוח וסיפוק.

איך הגעת לתחום של עיצוב תעשייתי?
אני חשבתי ללמוד לימודי גרפיקה ואומנות, ואז חבר בא והציע לי ללכת איתו לבצלאל. בשנה הראשונה בבצלאל למדנו עיצוב תעשייתי ועיצוב סביבה ביחד. צריך להבין שבשנות ה-70-80 לא הרבה אנשים בארץ ידעו מה זה עיצוב תעשייתי.

וכשהלכת ללמוד, ידעת לקראת מה אתה הולך?
לא ידעתי. התפיסה שעיצוב תעשייתי זה טוב, ושהוא מקצוע שמייצר כוכבים זו תפיסה מעוותת של המקצוע. עיצוב תעשייתי הוא בעצם דבר מאד מושכל.

Suit - Carrier קולב לחליפה שהופך לתיק נשיאה/נסיעה -  חב' בגיר

ומהי מהות המקצוע, אתה יכול להגדיר אותה?
כשהתחלתי ללמוד היה לי חבר שחזר בתשובה, והוא לא הבין מה אני עושה. הוא אמר לי: המטרה שלך היא לעשות טוב לאנשים. ואז אמרתי לעצמי שזה נכון. לשפר את המציאות, את הכלים, לעשות את הכלים יותר נגישים ונוחים לשימוש זו המטרה העיקרית. אני עשיתי קודם כל טוב לעצמי, ומתוך זה גם לאחרים.

ולמה אתה מתכוון כשאתה אומר שעיצוב תעשייתי הוא דבר מושכל?
אם אני אקח משהו לתכנן, ומישהו נוסף ייקח לתכנן את אותו מוצר זה ברור שהתוצאה תהיה שונה. בוודאי שיש איזשהו קו, וסגנון, אבל יחד עם זאת אני חושב שהמעצבים הטובים הם אלה שיכולים להשתנות כל הזמן. לדוגמא משינה- כל תקליט שהם עשו היה אחר, הייתה השתנות, ומי שלא משתנה מתחיל לשעמם.
אני חושב שמעצב חייב לחקור, לא תמיד התוצאה תהיה נכונה. מעצב שבטוח בדרכו, ויודע מה תהיה התוצאה הוא באיזה שהוא מקום מעצב שהפסיק לחקור.
חוסר הביטחון מלווה את המקצועיות הבטוחה בדרכה ומביא לתוצאות טובות יותר. אני חייב לחפש, חייב לשאול שאלות, ולפעמים אני טועה.
כשאתה מגיע לפרויקט, לכל אורך הפרויקט אתה לא יודע איך הוא יהיה....מוצר הוא חלק מתוך מערכת.למעשה ההתלבטות העיקרית היא בעיקר בצורה ולא בפונקציה. הרעיון הוא שהפונקציה תתחבר עם הצורה ושייראו ביחד טוב.

וקרה לעיתים שאחרי שסיימת לתכנן חשבת אולי היה צריך להיות כך או אחרת? ברור. לפעמים אני מתחיל גם הכל מהתחלה.

אז מתי בעצם מגיע הקאט? לקראת המועד הסופי. יש לי דד ליין

Suit - Carrier קולב לחליפה שהופך לתיק נשיאה/נסיעה -  חב' בגיר


Suit - Carrier קולב לחליפה שהופך לתיק נשיאה/נסיעה -  חב' בגיר

זאת אומרת שהדד ליין כופה את עצמו על העיצוב?
זהו ההבדל בין עולמו של איש המקצוע ואיש הפיתוח לעומת האמן.עיצוב  תעשייתי זו לא אמנות. מעצב תעשייתי הוא מקצוע של שרות לקוחות.
ערכים אסטתיים לא עושים חפץ או משהו לאמנות.  אמנות היא ביטוי של משהו. במאה ה-20 החשיבות של האיכות הטכנית של העבודה האמנותית היא שונה לגמרי. חשוב ביטוי של רעיון יותר מאשר הביטוי הטכני שלו. המעצב התעשייתי לא עובד לבד, הוא חלק מצוות. אין קיום למוצר תעשייתי בזכות העיצוב שלו. הוא נכנס לשוק הוא צריך להימכר יש שילוב של הנדסה, עיצוב, פידבקים, שיווק, פידבקים של משתמשים. צריך לתת כבוד למשרה המלאה של המעצב ושל כל האחרים. אי אפשר להרים לבד מוצר תעשייתי שיהיה כלכלי.

מה תהליך התכנון של המעצב התעשייתי? 
ראשית הלקוח מביא דרישה לעיצוב מוצר. תהליך הפיתוח עובד במקביל למהנדס, המעצב התעשייתי פתוח לקלוט מכל האגפים. הוא עובד עם ההנדסה, עם השיווק, ועם המשתמש הסופי. המשתמש כמעט ולא מיוצג בתהליך הפיתוח. היחיד הוא המעצב התעשייתי ואחד התפקידים החשובים שלו הוא לייצג את הלקוח מול מערכת הפיתוח. בשורה התחתונה אם המוצר לא יהיה נוח לא יקנו אותו. דוגמא לעניין היא מסחטת המיץ של פיליפ סטארק- היא מאד יפה אבל לא מספיק פרקטית. סטארק עושה עבודה יפה, והוא יודע גם למכור אותה. המוצר הוא יפה אבל הוא מוצר גרוע, ולמרות כל זאת יקנו אותו כי הוא קישוט יפה למדף.
צריך להבין כי כל מוצר שיצא לשוק עבר תהליך של עיצוב.
ואם נחזור לכיסאות האוטובוס – זה מובן שכאשר עולים לאוטובוס נצפה לראות שורות של כסאות,  אבל הפרטים הקטנים לא כל כך מעניינים.
לעומת זאת כשמתיישבים ונוסעים לאילת- את כל אחד מטרידה השאלה כמה הכיסאות נוחים לו לגב לרגליים ובכלל...

כסאות תחבורה של חברת פלטכניקה


כסאות תחבורה של חברת פלטכניקה


כסאות תחבורה של חברת פלטכניקה

ומה לגבי הופעה על ירחוני עיצוב? זה גם טוב?
עיצוב שמתפרסם במגזינים ובחנויות מקבל הילה. אם אני רואה את המוצר על המדף, וגם בתוך מגאזין סימן שהמוצר עלה ברמה, וזה בהחלט דבר מסחרי. התוצר של זה הוא שזה נראה מאד זוהר. זה כמו ה'מפורסתמים'- הסלברטיז שמתפרסמים.הם מפורסמים כי הם שם, לא בגלל שהם באמת עשו משהו. בחורה נאה ברחוב, היא לא כמו בחורה נאה בטלוויזיה. מוצר שיופיע בגלריה של עיתון ה'ארץ' כבר קיבל דרגה אחת מעל מוצר אחר. כשהקמנו את קהילת המעצבים אמרנו שאנחנו רוצים להעביר את עיצוב המוצר ממדור 'גלריה'  לדפי “דה מרקר”.

קהילת המעצבים - מי הם חבריה? 
מעצבים תעשייתיים, מעצבים גרפיים, בשנה שעברה הצטרפו גם צורפים, והשנה הצטרפו מאיירים. יש כמה מאות חברים, אני בין המקימים.

ומה הפעילויות של הקהילה?
לאחר שתי התערוכות הגדולות של 'עוצב בישראל' מתארגנת משלחת מעצבים לנסיעה לסין ולהצגת מוצרים [מתוך התערוכה האחרונה] בתערוכה שתוצג שם במקומות שונים. עשינו גם את 'שישי שלישי' – כל יום ששי שלישי בחודש היה יום ששי של הרצאות ופעילות. פעילות שוטפת וייצוג המעצבים בפורומים שונים [למשל במשרד התמ”ת].

ומי מטפל בעניינים? יש ועד מנהל, ויש נשיא. כל אחד יושב במשרדו, עובדים בהתנדבות.

ומה לגבי העבודה שלך, אתה מחזיק משרד? אנחנו שותפים ב”קשר העיצוב” ויש לנו עוד 2 וחצי עובדים, שנמצאים איתנו במשרד.

ואיך מתבצעת חלוקת העבודה במשרד? אתה מתעסק בעיצוב?
ברוב היום אני מתעסק בעיצוב, לפחות כך אני משתדל. כמובן שיש לי לטפל גם בעניינים טכניים שקשורים בניהול של משרד.

והעובדים, עובדים באופן עצמאי על עיצוב מוצרים?
העובדים לא עובדים באופן עצמאי על תכנון מוצרים. אחד מעצב תעשייתי, והשני סטודנט, ועוד אחד שעובד בחצי משרה. כל העבודה עוברת דרכי או דרך השותף שלי.

ומה ההתייחסות שלך לגבי העסקת סטודנטים בעבודה? אני לא אעסיק בוגר של בצלאל.

למרות שאתה בעצמך בוגר של בצלאל?
יש את התפיסה של 'הטובים לטייס”. והגישה הזו יוצרת אנשים חד מימדיים. סטודנטים של בצלאל שסיימו לימודיהם מגיעים אלי למשרד, והם בטוחים כי הם יודעים לתכנן יותר טוב מכולם. במקום לשבת בסבלנות וללמוד את המשרד, ואת העבודה, כל דבר הם חושבים לעשות אחרת. הם חסרי ניסיון וניסיון הוא שם המשחק.
אני חושב שסטודנט שלומד במקום שבמשך ארבע שנות לימוד הוא שומע כל הזמן כמה הוא נהדר, יתקל אח'כ בבעיה קשה. אני מתנגד לתיאוריה שאומרת כי מעצב תעשייתי חייב להיות אמן. אני מקצוען, אני מעצב - אני לא עושה אמנות.

I profiler - עבור ויזיוניקס וצ'ייס

וללמד, זה משהו שאתה מתעסק בו?
אני מלמד במחלקה להנדסת פלסטיקה בשנה שלישית בשנקר. זו כבר שנה רביעית שאני מלמד שם. התלמידים שם מאד רציניים. אני מלמד שם עיצוב אריזות, עיצוב בתלת מימד. דרך החשיבה שלהם שונה. יש לי הזדמנות להראות להם דרכי חשיבה של מעצב. בשבילם זו מין הזדמנות לראות מהם תהליכי תכנון. לימוד תוך כדי התנסות. התוצאות שם מאד משמחות. למעשה זו קונפיגורציה מאד משונה- מהנדסים שעושים עיצוב. יש מושג בעיצוב תעשייתי- עיצוב של מהנדס. אין מוצר שהוא לא מעוצב, השאלה מי עיצב אותו. עיצוב של מהנדס הוא מאד פרקטי, לא מעוצב מספיק, לא מביא בחשבון כמעט את המשתמש, אבל המוצר עובד פרפקט.
התוצאות איתם נפלאות, לדוגמא נתתי להם לארוז רגש......

הסטודנטים היום שונים מפעם לדעתך?
אני לא חושב שקיים שוני בין הסטודנטים של היום לסטודנטים של פעם. יש להם כלים, יש חשיפה יותר גדולה לחומרים ועוד... אני חושב שהבעיה קיימת לפני שהם נהיים סטודנטים.  אני חושב שאם סטודנט שואל בפורום האם כדאי ללמוד עיצוב תעשייתי, זה אומר שהוא לא מודע להרבה מאד דברים שקשורים לתחום - כמו גודל השוק לדוגמא, ואלו דברים שרצוי לבדוק אותם לפני תחילת הלימודים. באופן כללי קיימת כאן איזו בעיה כי לסטודנטים אין איך לבדוק את הנתונים הללו.
 המוסדות האקדמיים לא מפרסמים נתונים לגבי מציאת מקומות עבודה לאחר הלימודים, מה רמת ההכנסה במקצוע בארץ ועוד....

אתה חושב שאם תהיה כזו אינפורמציה היא תדלל את כמות הסטודנטים בתחום?
אני חושב שהיא תאפשר לאנשים לנתב את ההחלטות שלהם למקומות נכונים יותר. לדוגמא, אנשים לא מבינים למה לא מלמדים אותם  לימודי שיווק? אבל זהו לא תפקידו של בית הספר ללמד שיווק- בית הספר לא מלמד פרקטיקה.  המוסד הלימודי נותן כלים בסיסיים למקצוע, וזו לא התמחות. התמחות עושים בתואר שני. לא מצפים מאף בוגר שסיים לימודיו שיתחיל לנהל עסק עצמאי יש לו כלים בסיסיים ואיתם הוא לא יכול לפתוח עסק. התופעה הזו יוצרת תסכול הן אצל הסטודנטים והן אצל הלקוחות שמתאכזבים מאנשים חדשים אשר יצאו מהלימודים ורצים לתכנן דברים לבד. אדם צעיר שיוצא מלימודיו חושב שהוא כובש את העולם.  אין לו ניסיון כלכלי, הוא פועל מתוך אשליה ולא תמיד יש ללקוח את הכלים להבין היכן כאן הבעיה. ואם זהו לקוח שאין לו ניסיון קודם עם מעצבים, אז הוא לא רוצה אחרי זה לעבוד איתם יותר. 


profiler - עבור ויזיוניקס וצ'ייס

היום בארץ קשה להתפרנס מעיצוב תעשייתי?
אפשר להתפרנס  מזה. לא להתעשר. זה לא מעודד כל כך אבל זה המצב. יש עודף היצע של מעצבים שהוכשרו, טובים או לא טובים זה לא משנה ויש חוסר בביקוש המקצוע.  וזה בגלל שתי סיבות:

גודל השוק- השוק קטן 
מודעות נמוכה לצורך,והיתרון של העיצוב התעשייתי.

התרומה העיקרית של עיצוב תעשייתי היא בלוו-טק, ולא בהייטק ששם האחוז הרב מתבטא בתוכנה ולא בחומרים כעקרון אין הרבה הבדל  בין פלסטיק בטלפון סלולארי לפלסטיקה של סכו'ם חד פעמי.הדברים אכן משתפרים אבל זה קורה לאט מאד.

Ion Collector-  זיהוי חומר נפץ

Ion Collector-  זיהוי חומר נפץ

אתה מתחרט על כך שלמדת עיצוב תעשייתי? היית עוסק במשהו אחר?
זה לא פשוט. יש תקופות טובות יותר, וטובות פחות.  אני עושה משהו שאני חושב שאני עושה אותו טוב. לא תמיד אני מרוצה מהמכלול ,שתלוי בהרבה דברים.

ואם ילדיך יראו נטיות לעסוק גם בעיצוב תעשייתי? תאמר להם משהו? 
לא הייתי אומר להם במה לעסוק. אבל הייתי ממליץ ומנסה להסביר את המציאות הקשה, קשה להיות עצמאי קטן בארץ, לאו דווקא בעיצוב תעשייתי.

אתה חושב שזו עבודה טוטאלית,  זה תחום ששואב?
אין דבר כזה תחום שואב, זו החלטה של כל אדם עם עצמו, אם הוא הולך לעבודה ומוותר על החיים האמיתיים. לדעתי, החיים האמיתיים - זה הבית, המשפחה,פסטיבל ג'אז באילת, תיאטרון. העבודה זה השעות שאני נמצא שם. החיים האמיתיים הם לא העבודה.אני מאמין בזה שצריך לשים גבולות.

אז מיותר לשאול אותך על תרבות .......
כמובן שאני בעניין ובגדול. עכשיו חזרנו מפסטיבל הג'אז במונטריי, אח'כ היינו בפאריס, הסתובבנו ברחובות הלכנו למוזיאונים. וכמובן שהיינו בפסטיבל הג'אז באילת.
קולנוע? המלצה הסרט 'ואלס עם באשיר' השאיר עליי רושם עצום. אני אוהב סרטי אנימציה, ורוצה לראות את ה'אביר האפל'

היית לומד משהו אחר?
כן לשם הלימוד.

ומה המוטו שלך למי שלומד עכשיו עיצוב תעשייתי?
אם אתה חולם על זה לך על זה, אבל תדע שיהיה קשה למצוא עבודה בתחום.

סדרת קלפי משחק לכל המשפחה - Blossoms and butterflies
איור- עופרה עמית


סדרת קלפי משחק לכל המשפחה - Blossoms and butterflies
איור- עופרה עמית


קונספט למערכת תצפית ובקרה לאורטק


קונספט למערכת תצפית ובקרה לאורטק


אריזות אביזרי מקלחת עבור חב' ספאדיני

כל העבודות נעשות במסגרת 'קשר העיצוב'