Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון


אדר' נוף תמר דראל-פוספלד

''קיימות והקשר לשאלת הנכונות"
תקן ישראל 5281- בנייה בת קיימא - בנייה ירוקה

אוקטובר 2015


אני תומכת נלהבת במסמכי הנחיה ותקנים ככלים לצקת תוכן לתחום ה"קיימות", לקביעת קריטריונים ומדדים לשיפוט ולהעלאת רף התכנון והביצוע של פרויקטים. במסגרת תמיכה זו, הייתי שותפה מאד פעילה, ואף קולנית, ברוויזיה הראשונה של תקן ישראל 5281- בנייה בת קיימא-בנייה ירוקה.

למרות חשיבותו הרבה, התקן עוסק בעיקר במגרש של ייעוד הקרקע שנבחן והמבנה שבתחומו, ואילו הנושאים שקשורים לשטחים הפתוחים שבתחום גבולות המגרש, והמרחב מחוץ למגרש לא קיבלו משקל משמעותי בניקוד התקן. אין זה אומר שנושאים אלו אינם חשובים, אלא שנכון להיום, עיקר השיח בגיבוש התקן היה עם מעט תשומות מתחום הנוף והסביבה, למרות חשיבותו הרבה.

בחו"ל קיימים תקנים מצויינים שכן הם עוסקים בתחום המרחב (פיתוח, נוף וסביבה, תשתיות, וכו') כגון-
 Sustainable Sites Initiative, Living Building Challenge ו- Envision. למרות זאת, להערכתי, יעברו עוד שנים רבות עד שתקנים אלו או דומים להם יאומצו על ידי הממסד בישראל, ויהפכו לכלים שבשימוש שיגרתי. בינתיים, פרויקטים שמשפיעים משמעותית על המרחב ההולך והמצטמצם במדינה, ימשיכו להיבנות ללא שימוש בכלים המאפשרים לבחון את מידת הטמעת הקיימות בהם.

ניסיוני כאדריכלית נוף שעוסקת בפרויקטים בתחום התשתיות הלאומיות, מלמד שהדיון בסוגיות העוסקות במתח שבין צרכי פיתוח מול צרכי "סביבה" טעונים ואף סוערים. במקרים אלו אני בדרך כלל נתקלת אצל היזמים ואצל הגורמים המעוניינים בפיתוח, כי בעלי העניין הדוגלים ב"ירוק" מהווים גורם מפריע אשר מציב בקשות מוגזמות המעכבות ומייקרות את הפרויקט, ושאין גמישות תקציבית או תכנונית המאפשרים להטמיע שינויים איכותיים בעלי משמעות במיזם.
כחלק מההתמודדות עם החוסר בתקינה בתחום הקיימות של המרחב בארץ ועם ה"אמורפיות" בהבנת התכנים של הקיימות, למדתי שיעיל יותר לשאול שאלות, לעיתים מעצבנות ומכעיסות, כדי לחדד סוגיות הנוגעות בצרכי הנוף והסביבה של המרחב בפרויקטים, במטרה להוביל לפתרונות בעלי משמעות. מאמר זה מציג את ניסיוני בתחום, תוך הצגת המסגרת והנחות היסוד אשר מכוונות את פעילותי.

קיימות והקשר לשאלת הנכונות - אדר' נוף תמר דראל-פוספלד
תפיסת הקיימות למעשה מייצגת את הפשרות המוסכמות בין תחומי הכלכלה, חברה וסביבה כדי להגיע למצב של WIN-WIN-WIN. תהליך חידוד המטרות אמור להתנהל בשקיפות ובשיתוף פעולה.

קיימות אינה בהכרח "ירוקה"

טעות נפוצה היא לשייך את ה"קיימות" להיבטים של סביבה בלבד. חשוב להבין שהנושא מגשר בין שלושה תחומים עיקריים - חברה, סביבה וכלכלה. כל פתרון שאינו חותר למתן מענה סביר לכל אחד משלושת התחומים – טומן בחובו את הגורמים לחוסר הצלחה במונחים של המשכיות, שגשוג ושביעות רצון של בעלי העניין הקשורים במיזמים, ובכלל העדר מענה לעיקרון ה"קיימות".

במהלך דיון על פרויקט או מיזם, ללא קשר לסוגו או היקפו, כל תחום אמור להגדיר מטרות ברורות ומוסכמות להשגה. תהליך גיבוש מטרות מוסכמות בין התחומים השונים אינו פשוט, ולעתים קרובות הינו רווי קשיים וקונפליקטים, במיוחד כאשר המטרות אמורות להישפט עם משקל דומה ביניהן בתהליך קבלת ההחלטות של המיזם.
פרויקט יוכתר כ"מקיים" כאשר המטרות שהוגדרו לכל תחום באות לידי ביטוי בצורה נאותה בתוצר הסופי. בתחום הקיימות אין זה מספיק להגיד שפרויקט מוצלח הינו win-win, אלא נכון להגדיר פרויקט "מקיים" כמצב של win-win-win בין תחומי ה- people, planet and profit.

"מזעור נזקי סביבה" אינו מטרה סביבתית
המושג - "מזעור נזקי סביבה" (environmental mitigation) אינו יכול עוד להיחשב כמטרה של תחום הסביבה (והנוף). לא ניתן להגדיר דרך מושג זה יעדים, קריטריונים ומדדים ברורים הניתנים לשיפוט, והוא יוצר חוסר בהירות המולידה וויכוחים טעונים לגבי "מידת" מיזעור הנזקים.

לעומת זאת, מטרה אופרציונלית כגון "העלאת מגוון המינים" ניתנת להגדרה ברורה ולשיפוט במסגרת הגדרת השפעות הפרויקט על המרחב. הטמעת מטרה כדוגמת זו בפרויקט תשפיע על היקף הפרויקט, גבול התוכנית, אנשי המקצוע שמועסקים בו ומועד שילובם בפרויקט, תזמון עבודות בשטח, היקפם של אלמנטים בנויים (למשל: אורך גשרים ומנהרות בפרויקטי תשתית, או עומק והיקף מרתפים וגגות ירוקים בתחום הבנייה), חוזים ועוד, ובהמשך לכך תשפיע גם על תקציב הפרויקט.

הניסיון מלמד שכאשר מגדירים מראש מטרות סביבתיות-נופיות ברורות בתחילת הדרך, נחסך זמן רב במהלך אישור הפרויקט וביצועו, ובמקום וויכוחי סרק על מידת "מזעור" הנזק, מתחילים להתווכח על דרכים לממש את המטרות הסביבתיות שהוגדרו.
כל המטרות של פרויקט, לרבות ההנדסיות והנופיות-סביבתיות במקרה שמדובר על הקמת תשתית, צריכות לבוא לידי ביטוי בהוראות התוכניות, המסגרת לשיפוט תוצרי הפרויקט בעת תהליכי התכנון ומתן היתרים והרשאות.
לצערי, הוראות התוכניות לוקות בחסר בהיבט זה ועדיין עוסקות ב"מזעור נזקים".

קריטריונים ומדדים משתנים
נושא עקרוני חשוב נוסף הינו שקיים "מדרג" של "ירוק" המבוסס על מידת הטמעת הנושאים הירוקים ששולבו בפרויקט, והעובדה שהנושאים לשיפוט הם תמיד מעבר לדרישות החוק. ניתן לקדם פרויקט שכל מרכיביו מטמיעים היבטים "ירוקים" (ירוק "כבד" – 5 כוכבים) לעומת קידומו של פרויקט שמטמיע רק חלקם של הנושאים הירוקים (ירוק "לייט" – 1 כוכב). מעטים הפרויקטים שמקבלים ציון של 5 כוכבים והסטטיסטיקה מראה שמרבית הפרויקטים שמקודמים כפרויקטים של בנייה ירוקה, שואפים לדירוג של שני כוכבים. למרות השוני המהותי ביניהם, שניהם למעשה נחשבים כפרויקטים "ירוקים".

קריטריונים ומדדים משתנים - בנייה בת קיימא - בנייה ירוקה
התקינה של בנייה ירוקה תמיד בוחנת נושאים מעל לדרישות החוק. קיים מדרג בין כוכב אחד ל-5 כוכבים לקביעת מידת ה"ירוק" של פרויקט. מרבית הפרויקטים משיגים בין כוכב אחד לשנים. הפרויקטים הבודדים שמצליחים להשיג את מלוא הנקודות גורמים לכך שתקינה משתפרת ומתעדכנת כל העת.

הנושאים שנשפטים בעת קביעת מידת ה"ירוק" של פרויקט כוללים 9 תחומים עיקריים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה, וחדשנות. בכל אחד מהנושאים נקבעו קריטריונים ומדדים לשיפוט אשר מותאמים לייעוד הקרקע שנבחן, כולל: מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, בנייני מסחר, בנייני התקהלות ציבורית ומתחמי תעשיה.

בשל קצב ההתפתחויות והבנת הנושאים לעומק לאחר משוב והפקת לקחים, התקנים של הבנייה הירוקה נבחנים בכל עת ומתעדכנים מידי שנתיים, אחרת קיימת סכנה של התיישנות וחוסר רלוונטיות. ת"י 5281 הישראלי העוסק בתחום הבנייה הירוקה עובר כבר רוויזיה שנייה.

למרות התקדמות חיובית זו, עיקר משקלו של ת"י 5281 מוטה לנושאי בנייה וטכנולוגיה, והנושאים שקשורים למרחב בעלי משקל נמוך מבחינת הניקוד בתקן. חלק מהבעיה נעוץ בקושי בהגדרת קריטריונים "איכותניים" המאפיינים את תחום אדריכלות הנוף (למשל: כיצד מגדירים תחושת ביטחון שפרויקט נדרש להשיג בשטחיו הפתוחים בכדי לעודד אינטראקציה בין אנשים?), לעומת קריטריונים "כמותיים" המאפיינים את תחום הבנייה (למשל: צריכת אנרגיה, מים, הגדרת חומרים ידידותיים לסביבה, וכו').

קיימות והקשר לשאלות הנכונות
כדי להתמודד עם המצב של היעדר תקן מוסכם לתחום המרחב, במיוחד בתחום התשתיות, בעבודתי מצאתי את עצמי נאלצת לשאול שאלות שנועדו לחדד ולגבש את המטרות הסביבתיות והנופיות של פרויקט.

למשל, כאשר בפרויקט הוצג הצורך בפגיעה משמעותית בשדרת עצים בוגרת וכי יעשה מאמץ למזער נזקים ע"י הפחתת כמות העצים לכריתה ונטיעת עצים חלופיים חדשים, שאלתי: מהו החזון של הרחוב? האם הרחוב עדיין אמור לעודד הליכה ורכיבה על אופניים אחרי הורדת העצים? אם כן, יתכן שצריך להציע פתרונות ביניים הנותנים מענה מיידי לצל, עד שהעצים החדשים יגדלו, כגון התקנת פרגולות. או: האם בחזון של הרחוב חשוב לשמור על דימוי חיובי שנוצר עם השנים? אם כן, ואם הורדת העצים פוגעת בדימוי וחושפת חזיתות מבנים שאינם מתוחזקים, האם יש צורך בפתרונות שמשפרים את חלל הרחוב בדרך אחרת? ועוד.

סביר להניח שפתרונות שיוצעו כדי לתת מענה לחזון חלל הרחוב, ישפיעו על תקציב הפרויקט הרבה מעבר ל"מזעור נזקים" בעצים הקיימים.

עצים בעידן הקיימות
עצים בעידן הקיימות: במרבית הפרויקטים העצים הקיימים עדיין נבחנים על פי מדדים טכניים וכמותיים, כאשר "מזעור הנזקים" מתייחס לנושאים אלה. הנושאים האיכותניים שחיוניים ביצירת מרחב המעודד שהות בחוץ ואינטראקציה בין אנשים לא תמיד מקבלים התייחסות ולא באים לידי ביטוי בת"י 5281 (וגם לא בהצעת התקן ל"שכונות מקיימות")

כאמור, שאלות אלו ודומות להן אמורות לעזור במיקוד המטרות הסביבתיות של פרויקט. כל עוד שהשאלות מעוררות כעסים מצד היזמים - ניתן להבין שהמושג "מזעור נזקים" לא שיקף כוונה טהורה ותמימות דעים בין הצדדים לגבי התוצרים הרצויים.

לא קל לעמוד מול יזמים ולדרוש הטמעתן של מטרות סביבתיות בעלות משמעות כאשר קיימת תחושה שמטרות אלו פחותות בחשיבותן יחסית למטרות של תקציב וזמן, או כאשר היזם הוא זה שמשלם את שכ"ט של אדריכל הנוף. ביקורת זו מופנית גם לממסד התכנון, שאינו דואג לשלב מטרות סביבתיות בעלות משמעות בהוראות של התוכניות, וזאת למרות שמשרדי הממשלה מחויבים לפעול על פי רוח ה"קיימות" בכל אגפיהם.

אני מקווה שבשנים הקרובות אדריכלי הנוף יעזו להשמיע יותר את קולם לגבי מטרות הפרויקטים, ויהיו פעילים יותר בתחום התקינה של הבנייה הירוקה, במטרה להטמיע את ההיבטים שקשורים לנוף וסביבה בצורה ראויה ומשמעותית בתקן. במקביל לתהליכים חשובים אלו, אני מציעה גם להתחיל לשאול שאלות הקשורות למרחב, גם אם הן מעצבנות ומכעיסות...

 

תמר דראל-פוספלדתמר דראל-פוספלד מזה שנים עוסקת בתחום גיבוש מדיניות למגוון נושאים עבור גופים ציבוריים ופרטיים כולל קידום ממשקים משותפים בין תחום הפיתוח, התשתיות והבנייה הירוקה. בין היתר תמר, כנציגת האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף הייתה שותפה בהקמת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, וכן חברה בהנהלה בשנים הראשונות של הארגון. במסגרת פעילותה ברוויזיה הראשונה של ת"י 5281 ביקשה לוודא שילובם של תכנים של נוף בתקינה ובשיפוט של "בנייה ירוקה".

בין השנים 1998-2004 תמר ניהלה את הפיתוח והשיקום של כביש 6 והובילה לשינוי משמעותי שיקום תשתיות. בין השנים 2004-2009 שימשה כיו"ר של האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף.

תמר דראל-פוספלד תרצה בנושא במסגרת הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף "זמן לקיים" בתאריכים 29-30 באוקטובר באוניברסיטת תל אביב.
הכנס יעסוק באתגרים העומדים לפתחם של אדריכלי הנוף בעידן של מציאות סביבתית משתנה, דילול משאבים והגדלת העומסים על הסביבה. שינויים אקלימיים וסביבתיים מציבים אתגרים בפני עולם התכנון שחייב להתאים את עצמו באמצעות פתרונות טבעיים/ נופיים של ״תשתיות בנות קיימא״, להתמודד ולהכיל את המצב החדש והמשתנה של העירוניות בת ימינו.

 

 

 





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B