Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob


עפרה טנא

הבתים הלבנים יימלאו
חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט

מרץ 2014



פרק מתוך הספר החדש " הבתים הלבנים יימלאו" - פרק שני: הבניין במזרח הקרוב1 - תכנון הדירות בתל אביב

לעיצוב חלל המגורים יש תפקיד משמעותי בניהול חיי הבית.
גודל החדרים ומיקומם היחסי אמורים לקבוע את אתרי הפעילות של הדיירים בהתאם לזמן ולפי קריטריונים של גיל ומגדר. התכנון גם מתערב באפשרויות התנועה בתוך החלל על ידי מיקום הקירות, קביעת גודל המפתחים ויצירת קשרים בין חדרים מקטגוריות שונות, וכך הוא שותף לאפשרויות חשיפה ופיקוח. התכנון לוקח חלק בעיצוב יחסי הדיירים עם הרחוב, אם בקביעת מידת החשיפה שלהם אל המרחב הציבורי ואם במידת החשיפה שלהם אל הבאים הביתה פנימה מהרחוב, על ידי יצירת חללי השהייה (חדר מבואה — הוֹל), מיקום החדרים בהתאם לציר חזית-עורף וגודל המפתחים אל החוץ ובתוך הבית. 2

יש קשר אמיץ בין עיצוב החלל הביתי לבין תרבותם של המשתמשים בו. כלומר, נוכחותם של דגמי עיצוב מסוימים בתקופה מסוימת ובמקום מסוים איננה שרירותית, אך עם זאת היא איננה דטרמיניסטית וגם איננה בהכרח הפתרון היעיל ביותר. העיצוב שהיה מקובל במקום מסוים ובפרק זמן מסוים הוא זה שענה במידה רבה על צורכיהם המעשיים והתרבותיים של הדיירים. היותה של תפיסת חלל מסוימת לצורה הדומיננטית בתקופה מסוימת ובמקום מסוים היא תוצאת התכנסותם של גורמים חברתיים ותרבותיים שונים בנסיבות פוליטיות והיסטוריות ייחודיות.

כביסה יותר קלה ונוחה - בזמן קצר וללא טרחה

בעיצוב חללי הדירות בתל־אביב פעלו יחדיו:
שינויים בתפיסת המשפחה המערבית, הגירה מאסיבית של יהודים מאירופה לארץ ישראל וזיהויו של דגם מגורים מסוים כדגם המגורים הראוי מהיותו הדגם המקובל על הקבוצה ההגמונית בחברה היהודית בארץ ישראל.

על מנת להבין את שני טיפוסי העיצוב הדומיננטיים העוקבים שאפיינו את המגורים בעיר ואת התהליך שבו הם התחלפו ביניהם בתקופה כה קצרה, יהיה עלינו להרחיק את עדותנו אל מעבר לתל־אביב, לאירופה, הקרקע שבה צמחו צורות חלל אלה. יהיה עלינו ללמוד את חיי הבית שם, ולזהות שם את השינויים שאפשרו או גרמו למעבר מתפיסת חלל אחת לאחרת. למעשה, כדי להסביר את דגמי העיצוב המערביים שהכו שורש בתל־אביב יהיה עלינו להרחיק גם בזמן ולעקוב אחר תהליכים שאפיינו את המשפחה המערבית עוד במחצית המאה ה־ 19. הפניית המבט אל העבר האירופי ולא המקומי משקפת את העובדה שהדגמים הדומיננטיים לעיצוב חללי מגורים ראויים בתל־אביב נדדו מאירופה לארץ ישראל, הן כידע של משתמשים והן כידע של מומחים, ולא צמחו בתוך תפיסת החלל המקומית שנועדה לשרת את המשפחה המקומית, דהיינו את דיירי הבתים בפלשתינה.

תל־אביב בין השנים 1948-1924 הייתה במה מרכזית לתהליך של שינוי דרמטי בתפיסת המרחב הביתי. שינוי זה לא היה ייחודי לתל־אביב. הוא התרחש באופן הדרגתי ברחבי העולם המערבי, אך בארץ ישראל (כמו גם באתרים אחרים של המרחב הקולוניאלי) הוא קרם עור וגידים באופן מהיר וכמעט גורף. תפיסת חלל חדשה זו קשורה לתופעה ייחודית בתולדות האדריכלות — המקום המרכזי שתפס התכנון למגורים בכלל ותכנון הדירה העממית בפרט בשיח האדריכלות המודרני.
 

כרזה של "מגד" של "שמן"

השינוי בעיצוב הבית הגיע לארץ ישראל באמצעות "שליחים" (apostles) — האדריכלים המודרניים, ובאמצעות "כתבי קודש" - עיתונות מקצועית, שנדדו לכאן ממרכזי התרבות באירופה
. ה"בשורה" התקבלה בפלשתינה במהירות: 3 השליחים זכו בעמדות כוח בשדה הבנייה, ושפת האדריכלות המודרנית נעשתה במהרה לשפה הדומיננטית והממוסדת של עיצוב דירות, זכתה לתמיכה נלהבת בקרב פרנסי העיר (ראש העיר יצחק רוקח והמהנדס הראשי הנמרץ יעקב בן בירה (שיפמן) ואף זוהתה ברבות הימים על ידי אונסקו (2003) כסגנון המובהק של העיר תל־אביב תחת המותג "העיר הלבנה".

אולם אין לשכוח כי למרות התקבלותו של העיצוב המודרני בקרב המשתמשים והצלחתו המוסדית, בתל־אביב המשיכו להיבנות גם מבני מגורים בהתאם לטיפוסי העיצוב האחרים ובשילובים שעטנזיים מקומיים; דירות מטיפוסים קודמים שירתו דיירים גם אחרי שנות ה־ 40, וחלקן משמשות למגורים עד היום. תכניות הרצפה הן ייצוג דו־ממדי של חלל המגורים. הקריאה בהן מאפשרת להבחין בשלושה טיפוסים של חללי מגורים אופייניים, 4 שאותם אכנה: א. חדר־חצר; ב. חלוקה לא־ייעודית של החלל; ג. חלוקה פונקציונלית של החלל.
שלושתם מייצגים תפיסות שונות של החיים הראויים בבית. ניתן לשבץ אותם, באופן גס, על ציר כרונולוגי וגיאוגרפי התואם את התפתחות העיר מדרום לצפון. אך, כאמור, במשך רוב התקופה נכחו שלושת הטיפוסים זה לצד זה, ובדרך כלל לא כצורות טהורות. א. חדר־חצר: יחידת המגורים האופיינית לסוג עיצוב זה היא חדר אחד המשמש בני משפחה אחת, כאשר כמה חדרים כאלה מקיפים חצר משותפת. השירותים והמטבח משותפים ונמצאים בחצר. החדר המשפחתי עצמו לא נועד לענות על כל צורכי המגורים של בני המשפחה, והחצר הממשיכה אותו הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. כך תיאר באוזני דוד רמון את חלל המגורים של משפחתו ברחוב הרב קוק (שנקרא אז "דרך הים"), שאותו חלק עם אמו ושני אחיו הצעירים:

דוד: גרנו בחדר אחד, אני ואמא ושלושה אחים...
— וגם היה שם מטבח?
דוד: היה בחוץ...
— והיו עוד אנשים שם בבית?
דוד: עוד שכנה אחת, זקנה... על יד, גם היה לה חדר...
— החדר היה גדול?
דוד: 4 על 4.
— מקלחת? שמה היה מקלחת?
דוד: מת, לא היה קיים.

דוד רמון נולד בשנת 1924 בעיר חלבּ שבסוריה. הוא הגיע לחיפה בגיל שש עם אמו בלבד. אחרי שנתיים של מגורים בבית דודו בחיפה, עברו האם והבן לתל־אביב. שם הצטרפו אליהם שני אחיו הצעירים, שנותרו עד אז אצל הסבא בחלב (האב נטש את המשפחה עוד בחלב ונעלם). בשנות ה־ 30 התגוררה המשפחה בחדר־חצר ברחוב הרב קוק בדרום העיר, על גבול מנשייה. כלומר, לא בחדר אחד בתוך דירה משותפת לכמה משפחות, אלא בחדר שהיה יחידת מגורים נפרדת, כאשר השירותים והמטבח בחצר היו משותפים לדיירים ביחידות המגורים הנוספות שחלקו עם משפחתו את החצר. צורת מגורים כזו הייתה נפוצה במיוחד בדרום העיר. 5
בראיון שערכתי עם עדנה בן־עמי, ילידת עָדן (שנת לידה משוערת 1921), היא סיפרה על מגוריה באותו אזור, ברחוב עזרא. לאחר נישואיה עברה עדנה להתגורר במתחם המגורים של משפחת בעלה, גם הוא ממוצא תימני, על מגרש שרכש אבי המשפחה. הזוג קיבל את אחד החדרים סביב החצר המשותפת. בחדרים האחרים התגוררו הבנים האחרים על משפחותיהם, והאם שלטה בכלותיה ביד רמה:

עדנה: שמה (ברחוב עזרא) קנו מגרש, הזקן קנה מגרש והחזיק בששת הילדים שלו על המגרש הזה... ורבים ומשלימים, רבים ומשלימים... מלחמת סדום ועמורה...
— והוא (אבי הבעל) היה עשיר שהוא קנה מגרש ככה?
עדנה: יחסית לזמנים האלה הוא היה עשיר...
— אבל הוא עבד או מה?
עדנה: איזה עבד? איש זקן, תלמיד חכם, זקן כמו אני לא יודעת מה. היה איש, באמת איש משכמו ומעלה, לא סתם.

השיחה עם עדנה מלמדת כי צורת מגורים זו לא הייתה בהכרח אות לעניות מרודה אלא דגם מגורים מקובל ולגיטימי. משפחת בן־עמי לא הייתה עשירה, אך אבי המשפחה יכול היה לרכוש מגרש גדול דיו כדי לבנות עליו כמה חדרים גדולים סביב חצר שהכילה גם מבני ציבור — בחצר הוקם בית כנסת ששימש את בני המשפחה. עדנה עצמה הייתה בת יחידה לאמה (אביה נותר בתימן, והאם עלתה לארץ עם בעל אחר). היא גדלה במנשייה בשכירות בחדר־חצר, כנראה עד 1929 - עד שלא הייתה עוד אפשרות ליהודים להתגורר בקרב ערבים. היא נזכרת במגוריהם במנשייה:

עדנה: ובבית הזה שגרנו הייתה חצר ענקית, ובכל חדר יש משפחה, בכל שני חדרים יש משפחה, ותאנה, ועץ תאנה ענק, ו... מה אני אגיד לך? חיים יוצאים מן הכלל.
— וכולם שם היו ערבים ויהודים ביחד? או רק יהודים?
עדנה: לא. היו יהודים בפני עצמם וערבים בפני עצמם. אבל אחווה הייתה ביניהם.
— אבל בחצר הזאת, מסביב לחצר, היו יהודים.
עדנה: רק יהודים היו.

הערות שוליים:
1 שם כתב העת של "חוג האדריכלים". ראה אור לראשונה בדצמבר 1934 .
2 הדיון כאן אינו מבקש להיות חלק מהשיח האדריכלי אלא להציע התבוננות חלופית בתפיסת חלל הבית, התבוננות המתאפשרת מתוך ניתוח פרשני של העולם המשותף למשתמשים ולמתכננים, הבנותיהם, ההתנסויות שלהם והאידיאולוגיות המקובלות עליהם. לפיכך, אין הדיון עוסק בניתוח צורני של מעטפת הבניינים או בשיפוט אסתטי של סגנונות הבנייה, כמקובל בשיח תולדות האמנות המקדד את סגנונות הבנייה לפי קטגוריות צורניות. הקידוד המקובל בנוגע לתל־אביב מתאר תהליך של שינוי מ"אקלקטיזם" ל"באוהאוס" שחוללו קומץ אדריכלים יחידי סגולה.
3 גם בקרב האוכלוסיה הערבית, למשל ברחוב יהודה הימית, אז רחוב פייסל, ביפו
4 זרם המהגרים הגדול שהגיע לתל־אביב במהלך המחצית הראשונה של שנות ה־ 20 יצר בעיר מצוקת דיור חריפה לאורך רוב השנים. שכונות של צריפים ואוהלים הוקמו בעיר, ובהן התגוררו רווקים ורווקות, אך גם משפחות. הספר אינו דן בצורות מגורים אלו, אף שרבים חיו בהן בשלב זה או אחר של מגוריהם בעיר.
5 על מסורת מגורים דומה שהייתה נהוגה בקרב כפריים בפלשתינה ובמזרח הקרוב, ראו פלד 2012 , 72-71 ; לגבי עירוניים ראו ג'ברא 2003. מסורת זו נהגה גם בכמה מבתי היהודים בנווה־צדק.

 


הבתים הלבנים יימלאו - עפרה טנא


ניתן לרכוש את הספר בהנחה דרך אתר הקיבוץ המאוחד
www.kibutz-poalim.co.il



 

 

הפרק מפורסם באישור הוצאת הקיבוץ המאוחד

 

 

 

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B