1. עמדת ועד הפעולה להצלת 'וילה שוקן'

2. עמדת עמותת האדריכלים מאוחדים בישראל

3. עמדת פרופ' מיכאל (מיכה) לוין

4. עמדת גב' רגינה סטפן

הצלת בית שוקן

ארבעה מאמרים ומכתבים

17.8.2003

מאמר 1: "על אתיקה, טקטיקה, וחוסר תרבות"
עמדת ועד הפעולה להצלת 'וילה שוקן' של האדריכל אריך מנדלסון בירושלים

מאמר 2: נייר עמדה - ועד סניף ירושלים - עמותת האדריכלים מאוחדים בישראל
בית שוקן - האדריכל אריך מנדלסון (האקדמיה למוסיקה)

מאמר 3: בית שוקן, (האקדמיה למוזיקה), רח' פרץ סמולנסקין 7, ירושלים,
אדריכל אריך מנדלסון
עמדת פרופ' מיכאל (מיכה) לוין

מאמר 4: וילה שוקן בירושלים
עמדת גב' רגינה סטפן,
אוצרת תערוכת אריך מנדלסון


"על אתיקה, טקטיקה, וחוסר תרבות"
עמדת ועד הפעולה להצלת 'וילה שוקן'
של האדריכל אריך מנדלסון בירושלים

כפי שפירט נציג הוועד, אדר' גיל גורדון, בדיון החירום הציבורי
שנערך ב'בצלאל' בנושא מורשת מנדלסון ביום 27.05.2003

א. מבוא
בכוונתנו לתאר מהלכים של יזם פרטי מתוחכם, שבעקבות כוונתו להרוויח כסף - מהלך לגיטימי כשלעצמו - מבקש, בסיוע יועצים ידועים, להחריב את וילת שוקן. בכוונתנו לנתח את הבעיות המיוחדות שעמדו בפניו וכיצד המציא פתרונות להגיע למטרתו.

אין מדובר כאן בדיון תיאורטי בנושאי שימור: היזם כבר הניח תכנית תב"ע לבדיקה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, לאחר שעקף את הוועדה המקומית, וב-1 בספטמבר יקבל את האתר לידיו.

הואיל והנושא נחשף רק לאחרונה, והואיל והוא מהווה תקדים מסוכן לעתיד הנוף ההיסטורי הבנוי בישראל בכלל - נדרשת מצדנו פעילות דחופה. חשוב להוסיף: הביקורת שתצוין להלן איננה פרי חשבונאות אישית כלשהי עם השמות שיוזכרו להלן.

מטרתנו:
1. לגרום לגניזה לאלתר של כל התכנית.
2. לגרום לפתיחתו של דיון גלוי בנושא, ע"מ למצוא פתרון נאות לאתגר שמציע המבנה.

ב. רקע : היזם ובעייתו המשולשת
יזם פרטי בשם "איגדא בע"מ" קנה, כנראה ב-5.000.000 $, מגרש בשכונת טלבייה עליו ניצבת וילת שוקן, ששימשה עד לאחרונה את האקדמיה למוסיקה בירושלים. היזם חפץ לבנות במקום פרויקט מגורי יוקרה של 24 דירות. בעייתו משולשת:

בעיה א': השימוש הציבורי
השטח מיועד בתב"ע לבנייני ציבור, והשכונה - לפי דו"ח פנימי של אגף התכנון במינהל ההנדסה - צמאה לשטחים כאלה. כיצד, לפיכך, ניתן לארגן הסבת מגרש המיועד לשימוש ציבורי לשימוש פרטי?

בעיה ב' : בית מנדלסון
בלב המגרש ניצב מבנה קלאסי בתולדות האדריכלות - וילת שוקן, פרי יצירתו של אריך מנדלסון - מגדולי האדריכלים העולמיים של המאה העשרים. בית זה "מפריע" לכל פיתוח אפשרי. כיצד, אם כן, ניתן להמציא עילות למחיקתו?

בעיה ג' : ההגנה הסטטוטורית מפני הריסה
הבניין מוגן משפטית מהריסה ע"י תב"ע מיוחדת (מס. 2097), שסימנה 110 בנינים היסטוריים לשימור - הפנינים התרבותיות של ירושלים, קלף ייצוגי כלפי עצמנו וכלפי העולם (כדוגמת כנסיית נוטר דאם, הכנסייה הרוסית, ועוד). הואיל ווילה שוקן מצויה ברשימה זו, ומתוך הנחה שהתב"ע מהווה הכרה ציבורית בפנינים התרבותיות הללו - כיצד ניתן, וכמהלך תקדימי, לקעקע אותה ולסלק את ה"מטרד" מהמגרש?

ג. טקטיקת היזם
1.פתרון היזם לבעיה א' (שאלת השימוש הציבורי):
מבלי לפרט, נגיד רק זאת: יזם נבון - סביר שינסה לברר אפשרויות ואולי להגיע גם להבנות מקדמיות אצל מקבלי ההחלטות בעירייה, טרם שישקיע 5 מיליון דולר במגרש.

עמדת ועד הפעולה:
א. ברמה האורבאנית - לחשוף את הנושא לאור היום ולדרוש מהעירייה הסברים גלויים לפתרונות חלופיים לבנייני ציבור שכונתיים (הערה: כנראה שאין אלטרנטיבות).
ב. ברמה המשפטית קניינית-לפעול עם יעוץ משפטי לבירור הסוגיה.

2. פתרון היזם לבעיה ב' (סיבות טובות להריסת מבנה קלאסי באדריכלות):
שכירת שירותי מומחה ידוע לשימור לכתיבת סקר היסטורי בנושא - אדר' דוד קרויאנקר - לא מאכזב את היזם: הוא מדווח שהגינות הירוקות סביב הבית נעלמו והבניין הושחת ללא הכר מרוב תוספות והדבקות מאוחרות יותר. בסיכום ממליץ הוא, שנוכח הנסיבות - הפתרון המיטבי הוא להרוס את המבנה ולהקים במבואה של הבניין החדש אתר הנצחה לזכר האדריכל הגדול.

עמדת ועד הפעולה:
א. הרינו מתכבדים להודיע: בית שוקן ניצב, על כרעיו וקרביו, בלב האתר: השלד שלם, המעטפת שלמה, הפתחים שלמים, פרטי בנין שלמים, ואפילו קטעי ריצוף שלמים (ר' תצ"א ותמונות מצ"ב). כל שצריך הוא להזמין קבלן פיתוח, שיסיר את ההדבקות ויחשוף את הפנינה הארכיטקטונית לשיקום. להערכת גורמי בניה מקצועיים מדובר בכ-10 ימי עבודה של צוות עובדים בינוני. המועצה לשימור אתרים מזמינה כיום קהל לסיורים מאורגנים בבניין.
ב. עמותת האדריכלים של מחוז ירושלים הקדימה את ועד הפעולה בתגובתה: לאחר שלמדה את הנושא וסיירה באתר (מדובר בכ-12 אדריכלים מקצועיים) מיהרה להוציא קריאה לאין להרוס חלילה את המבנה כיוון שהוא מתפקד ובר שיקום. קריאה זו משמעותה אחת-יש לגנוז לאלתר את חוו"ד מומחה השימור ששכר היזם.

לסיכום: אנחנו רואים בפרשת המומחה לשימור אנלוגיה לרופא מומחה, שנשכר ע"י יורשיו של חולה למתן חוו"ד רפואית. לאור הנסיבות, נחפז רופא זה לחתום על תעודת הפטירה של החולה, ואחר מתפנה להתעסק בהמלצות עיצוב המצבה העתידית על קברו.

3. פתרון היזם לבעיה ג' (בנין מוגן משפטית) הוא בן שני חלקים:
חלק א' : גיוס אדריכל ידוע
2. יש לגייס אדריכל בשיעור קומה כזה שיוכל לשכנע בקלות הצדקת פרויקט חדש. "מי מתאים יותר מאדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל?" - עובדה שמדגיש היזם שוב ושוב בפרסומיו ?
3. רם כרמי מציע בית דירות מדורג דמוי ח', שבחזיתו הצפונית (הסוגרת את שתי זרועות הח')- קיר מלבני זקוף בגובה 5 קומות. בקיר כניסה זה תשובץ החזית הדרומית המקורית של וילה שוקן, שתפורק מהוילה טרם הריסתה (מדובר ברעיון שצץ, לפי השמועה, "כדי להרגיע את חסידי השימור").
4. עמדת רם כרמי פשוטה, וניתנת לתמצות כשלושה ציטוטים נבחרים מפיו:
- "תבע"ות הן החלטות של פקידים".
- " אני מקונן על החורבן שביצעה האקדמיה למוזיקה בוילה המקורית.
- "בכוונתי להקים מבנה שיהווה מחווה לרוחו של מנדלסון הגדול, כמו שקומפוזיטורים צעירים כותבים מחווה לבאך הגדול".

עמדת ועד הפעולה:
א. אף קומפוזיטור צעיר לא מחייב שריפת הפרטיטורה המקורית של באך כחלק ממסע ההנצחה לזכר הקומפוזיטור הגדול.
ב. ועד הפעולה מסרב לדון בעיצוב רם כרמי, כיוון שאין לו כל כוונה לעסוק בעיצוב מצבות ארכיטקטוניות המחליפות בנינים חיים.
ג. הועד מותיר לעצמו להעיר, כהערת שוליים, רק לעניין הרעיון 'לחתוך את חזית דרום ולהדביקה לחזית הצפונית החדשה': רעיון זה מקובל בשימור מבנים אירופאיים מהמאה ה-19, בהם חזית ייצוגית עוצבה לצורך הרשמה של הקהל אך מאחור הסתתר בדרך כלל בנין סתמי. להחיל רעיון זה על בנין "באוהאוז" מהמאה ה-20 מהווה טעות מעצם מהות הסגנון, שדיבר על עיצוב מרחבי כוללני של כל המבנה כיחידה פיסולית אחידה בעלת קומפוזיציה תלת ממדית. כפי שלא ניתן להרוס פסל אישה של הנרי מור, לשמור ממנו זרוע ולהדביקה אח"כ בקדמת פסל מודרני - כך מהווה הפתרון הנ"ל בדיחה פרובינציאלית, המעידה על אי הבנה במהות סגנון ה"באוהאוז" ופוגעת בשמו הטוב של אריך מנדלסון.

חלק ב' -ביסוס מסד פילוסופי להצדקת ההריסה
בדיון ציבורי שהתקיים בנושא ב"מכון ירושלים לחקר ישראל" ביוזמת מתכננת המחוז בחודש מאי השנה, צצו כמה קולות תומכי הריסה בקרב אורחי הפורום שהוגדרו כ"מומחים" ושהוזמנו לשבת על הבמה (ה"ה אדר' פסקואל ברויד, מתכנן המחוז לשעבר ואדר' ירון טוראל). אלה פיתחו - בעצב נינוח - את תפיסת היזם, והשמיעו את הטיעונים הבאים:
גדולת בתי מנדלסון הברלינאי היה הקשר בין פנים בניניו לבין החוץ הארץ ישראלי. החוץ - במקרה של וילת שוקן - היה הנוף המואר, ארוך הטווח, לכיוון אבו טור והמדבר. מאז התמלא האזור בבניינים ונחסם הנוף, ולכן (ציטוט): הואיל והמרקם המקורי סביבו אבד, הרי הבניין יצא מהקונטקסט ההיסטורי שלו, ואין ברירה אלא להרסו"

עמדת ועד הפעולה:
ספציפית לוילת שוקן
> ראשית - הבניין מסמל תקופה מיוחדת ובקרבתו בנינים חשובים נוספים, היוצרים את המראה האדריכלי החשוב של ימי המנדט בירושלים. שנית - מדובר בזילות שמו של האדריכל מנדלסון: צוות היזם מתעלם, לנוחיותו, מהעובדה שאריך מנדלסון היה גם מומחה לקומפוזיציות, לעיצובי פנים וחוץ, וחלוץ בעיצוב פרטי בנין. כך השתמר בספרי ההיסטוריה, כך לומדים אותו בכל העולם, וכך ניתן לגלות ללא כל קושי בעת ניקוי הבניין מהדבקותיו.
אך ההתראה שלנו היא גם כללית > הצדקת הריסת וילת שוקן "כיוון שהתנתקה מהקונטקסט ההיסטורי" היא תזה בעלת אפקט דומינו הרסני. תזה עזת מצח זו יכולה להמליץ מחר להחריב, למשל, את הקולוסיאום ברומא עקב 'חוסר רלוונטיות' או לצפון בחוּבה מכת מוות לכל בנין או חפץ מוזיאלי, הנחשבים כערך תרבותי אוניברסאלי. ונשאלת השאלה: מדוע אנשים הולכים למוזיאון, מקום בו מרוכזים חפצים "שהוצאו כביכול מהקשרם"? ונשיב: כדי לקבל משמעות קיומית לחייהם עלי אדמות בנקודת הזמן המסוימת. בישראל, המבקשת להיות תרבותית - על אחת כמה וכמה.
האמירה ש"הבניין יצא מהקשרו ולכן צריך להרוס אותו" היא אמירה מוכרת בהיסטוריה: מימי הברברים שהרסו את מבני הפאר ברומא בטיעון זה, עבור למונגולים בשלהי ימי הביניים שהחריבו את בגדאד המוזהבת - מרכז תרבות האיסלאם, ועבור לגרמנים מסוימים במאה העשרים, שסימנו ספרים קלאסיים כ"בלתי רלוונטיים" ושרפו אותם בכיכרות.

זה ההקשר התרבותי המזעזע של פרויקט התב"ע המוצעת במגרש של וילת שוקן:
לא צנעה אדריכלית, לא כיבוד הקיים, לא תחכום אינטלקטואלי לשילוב חדש וישן -

עיוורון תרבותי וכוחנות כספים מזלזלת עומדים לפתחנו.

לא על חשבון וילת שוקן של אדריכל אריך מנדלסון, גבירותיי ורבותיי!

כתובות ועד הפעולה, למעונינים להצטרף או להביע דעה:
אדר' גדי עירון - ת.ד. 4446, ירושלים 91046, פקס 02/5636342
אדר' גיל גורדון - ת.ד. 7901 , ירושלים 91078, פקס 02/6246112
gilroni@netvision.net.il
אדר' אסף שקד - מינהלת גינות העיר, פקס 02/6246115
asafshaked@walla.co.il
אדר' הלל שוקן, פקס 02/6541360
sharch@inter.net.il
ד"ר אוריאל אדיב, פקס 02/6284411
dr-adiv@zahav.net.il
מר יצחק שווקי - המועצה לשימור אתרים, פקס 02/6290114
shweky56@netvision.net.il
מר עלי כהן, ת"ד 4044, ירושלים 91040, פקס 02/5666658
elna@netvision.net.il


נייר עמדה - ועד סניף ירושלים - עמותת האדריכלים מאוחדים בישראל
בית שוקן - האדריכל אריך מנדלסון (האקדמיה למוסיקה)
שכונת טלביה - קוממיות ,רח' סמולנסקין 7 ,בירושלים .( גו"ח 30027/5)

א. תמצית רקע הנושא :
* בית שוקן נבנה (1936)בתכנונו של האדריכל היהודי הבינלאומי אריך מנדלסון - מגדולי ומאבות הסגנון הבינלאומי , בין שכונות המגורים רחביה וטלביה בירושלים , שחלקים מהן מיועדים לשימור.
* בתכנית השימור העירונית מס' 2097 התקפה ,שהופקדה בשנת 1985 , הוכרז המבנה לשימור, כבנין ייחודי ונדיר מבחינה אדריכלית מקומית ועולמית.
* בתכניות מס' 879 א', ב' החלקה פוצלה תוך שינוי ייעוד שטחה הדרומי לבית אבות ואחר כך לשטח למגורים תוך מימוש זכויות הבניה באתר . במגרש נשארו כ- 40% לבנין ציבורי עבור האקדמיה למוסיקה בהתאם לתכנית מס' 879 וכן מבנה המוכרז לשימור .
* יזם פרטי שרכש לאחרונה את המבנה הציבורי מבקש במסגרת תכנית 8681 להרוס לחלוטין את המבנה לשימור , לשנות ייעודו ולבנות במקומו מבנה חדש ל24- דירות .
* בטרם הדיון על הפקדת התכנית התקיים ב- 13 מרץ 2003 שיח מומחים פתוח ביזמת לשכת התכנון ירושלים במשרד הפנים .
* ב- 1 אפריל 2003 התכנס ועד האדריכלים של סניף ירושלים עם נציגי היזמים ואחרים, לסיור במתחם ולדיון בנושא .
* בסיור התברר שהמבנה אינו הרוס כפי שטען היזם ושהוא קיים ברובו .
* הוחלט שראוי להעביר הנושא גם לועדה המקצועית הארצית של עמותת האדריכלים, מאחר שהסוגיה תרבותית ,עקרונית ותקדימית וחשובה התייחסות אדריכלי ישראל.

ב . עמדת ועד סניף ירושלים :
1. אין להרוס את בית שוקן , אלא לשמרו כמבנה לשימור בהתאם להוראות תכנית השימור העירונית מס' 2097. בית שוקן מהווה חלק מרקמה קיימת ולא ניתן לנתק אותו מסביבתו , מאחר שקיימת חשיבות רבה למבנה בהקשר הסביבתי כחלק מזיכרון ומורשת תרבותית.
2. יש לקדם את הפעולות לשימור המבנה במסגרת היקפי הבנייה הקיימים והמאושרים .
3. אין לשבור את הסכמות תכנית השימור העירונית מס' 2097 ואין לאשר את התקדים הראשון שיפורר את תכנית השימור העירונית בהתאם ללחצים מקומיים .זהו "המעט שנשאר" באופן חוקי מכרטסת השימור ולתכנית זו יש מעמד מיוחד כתכנית מתארית. לשינוי תכנית השימור המיוחדת שגובשה לאחר עשרות שנים של מחקר, עם אמות מידה לשימור, חייבת להיות התייחסות והסכמות נרחבות של גופים רבים ולא בהליך שינוי תכנית עיר בנין רגילה.
4. על הרשויות לדרוש חוות דעת אובייקטיבית של בעלי מקצוע מומחים לשימור מטעמן ולא רק מטעם היזמים.
5. בנוסף יש לקבוע מדיניות והנחיות לשימור בתכנית המתאר החדשה לירושלים וגם בעתיד יש לקיים דיון ציבורי פתוח עם כלל קהילת המתכננים בסוגיות תכנון עקרוניות ובתכניות בעלות השפעות ציבוריות ועירוניות , טרם קבלת החלטות ברשויות .

ג. רקע והצגת הנושא :
בית שוקן נבנה בשנים 1934 - 1936 בתכנונו של האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון - מגדולי ואבות הסגנון הבינלאומי של שנות העשרים והשלושים במאה העשרים.
המבנה נמצא בין שכונות המגורים טלביה ורחביה בירושלים, ובסביבתו מבנים נוספים שנבנו בסגנון הבינלאומי , בעלי ערכים תרבותיים ,הסטורים ואדריכליים .
המבנה תוכנן בתוך מגרש רחב ידיים ( 5.75 דונם), עם גן קדמי לרחוב וגן אחורי לכיוון דרום, עם פתיחות במבטים וקשרים בין החוץ לפנים ובבניה חדשנית באבן.
בשנת 1957 נרכש המגרש ע"י האקדמיה למוסיקה ומחול ,שביצעה בו מספר שינויים בתכנונו של האדריכל יוסף קלרווין - תוספות של אגפים וקומה ובמהלך השנים נעשו תוספות ושינויים פנימיים, אולם המבנה המקורי על פרטיו המיוחדים נשמרו ברובם כגון שורת החלונות, המרפסות ,פרטי האבן המיוחדים, המסגרות וכיו"ב.
בתכנית אב לירושלים 1968 במסגרת הכרטסת לשימור ,הומלץ המבנה כמבנה לשימור, כבנין ייחודי ונדיר מבחינה אדריכלית מקומית ועולמית ,כבית מגורים שמבטא באופן ייחודי תרבות של אותה תקופה . כמו כן המבנה מהווה חלק ממכלול השכונות רחביה וטלביה המיועדות לשימור את אופי סביבתן מהבחינות ההיסטורית, האדריכלית ויופי הנוף.
תכנית בנין ערים העירונית מס' 2097 הוכנה על מנת להגן באופן חוקי על חלק מהמבנים, שאין מחלוקת לגבי שימורם , על מנת למנוע שינויים תדירים מול לחצים כלכליים נקודתיים ,שאינם רואים את חשיבות המורשת התרבותית. לאחר תהליך שארך כעשרים שנה, נבחרו 110 אתרים ומונומנטים מיוחדים במינם שרובם מוסדות ציבור. תכנית 2097 הופקדה ב- 1985 ולאחר התנגדויות, אושרה ב- 1987 ופורסמה ברשומות ב- 16.1.1989.
בית שוקן - האקדמיה למוסיקה-אושר גם בתכנית מס' 2097 העירונית כמבנה לשימור .
במקביל, על מנת לממן את פעילות האקדמיה - הוגשה בשנת 1985 תכנית מס' 879 א' לשינוי ייעוד חלקה הדרומי של החלקה כ3.3- דונם , לשטח למוסד עבור הקמת בית אבות בשטח של כ- 5,600 מ"ר. יתר שטח החלקה - כ2.4- דונם - נקבע כשטח לבנין ציבורי ללא שינוי הוראות התכנית הקודמת שחלה לגביו -מס' 879 וכן מס' 2097 - תכנית השימור.
בתחילת שנות ה- 90 , עקב קשיי שיווק , שוב שונה ייעוד שטח החלק הדרומי ממוסד למגורים והוקמו בו שני מבני מגורים .
נשאר מהחלקה המקורית שטח בהיקף כ- 40% , בייעוד לבנין לצורכי ציבור עבור האקדמיה למוסיקה- עם מבנה בית שוקן המוכרז לשימור בתוקף .
לאור ההעברה המתוכננת של פעילות כל האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין אל הקמפוס בגבעת רם, מכרה האקדמיה את יתרת המגרש הציבורי עם המבנה לשימור ליזם פרטי.
היזם הפרטי - מבקש במסגרת תכנית 8681 להרוס לחלוטין את המבנה לשימור ולבנות במקומו מבנה חדש ל24- דירות - בגובה של 4 ק' ובהיקף של כ- 4500 מ"ר.
ועדת השימור העירונית דחתה בהתחלה את בקשת היזמים להרוס את המבנה, אולם לאחר מספר דיונים ושינויים מסוימים, הוחלט בועדה ברוב של 3 נציגי הציבור מול 2 מתנגדים, אנשי המקצוע, להמליץ על הפקדת התכנית ועל הריסת המבנה לשימור .

התכנית נמצאת בלשכת התכנון המחוזית לקראת דיון בנושא להפקדתה .

ערכו האדריכלים אנדה בר ,סלמה ארד , גד עירון ואיל שער .
בשם ועד סניף ירושלים של עמותת האדריכלים מאוחדים בישראל .


בית שוקן, (האקדמיה למוזיקה), רח' פרץ סמולנסקין 7, ירושלים,
אדריכל אריך מנדלסון
עמדת פרופ' מיכאל (מיכה) לוין

אר'ך מנדלסון היה האדריכל החשוב ביותר שפעל בישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מנדלסון היה אחד מחלוצי האדריכלות המודרנית בעולם. ביקורו הראשון בארץ היה ב- 1923. הוא הוזמן על ידי פנחס רוטנברג לתכנן את תחנת הכח בחיפה. למרות שהבנין לא נבנה, כיון שהיה מודרני מדי לטעמו של הנציב העליון הבריטי, נכרת השפעתו על מבנים אחרים של חברת החשמל. באותה שנה זכה במכרז, יחד עם עמיתו, ריכרד נויטרה, לתכנן מרכז מסחרי בחיפה, אך התכנית לא הגיעה לשלב ביצוע.

בית שוקן ובית ויצמן ברחובות היו שני הבתים הראשונים שבנה בארץ בין השנים 1934-36. אריך מנדלסון עלה ארצה בשנת 1934 ותכנן כשנים עשר פרויקטים שיותר ממחציתם נבנו, (בי"ח הדסה, בי"ח רמב"ם, מכון זיו, הפקולטה לחקלאות ברחובות, בנינים בקמפוס האוניבסיטה העברית בהר הצופים והסניף הראשי של בנק לאומי בירשלים). הוא פתח משרד בבנין טחנת הרוח ברחוב רמב"ן, במקביל למשרד שפתח יחד עם סרג' צ'רמאיוף בלונדון. בנין טחנת הרוח מזכיר במשהו את הבנין המפורסם הראשון של מנדלסון, מגדל אינשטין בפוטסדם, גרמניה, מצפה לשמש שנבנה כדי להוכיח את תורת היחסיות של אינשטין. המשרד בלונדון לא האריך ימים כיון שמנדלסון החליט להתמקד בתכנון בארץ. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה מחליט מנדלסון ב1941 להגר לארצות הברית.

מנדלסון הכיר את זלמן שוקן עוד בגרמניה. שוקן היה אחד הפטרונים שלו והזמין אצלו שתי חנויות כל-בו בכמניץ ובשטוטגרט. מבנים אלה מופיעים בספרי ההיסטוריה של האדריכלות המודרנית כבנינים חדשנים ומקורים. לצד בית שוקן בנה מנדלסון גם את ספריתו הפרטית של שוקן. בין שני הבנינים נבנה בית מגורים עבור אגיון, יהודי אמיד מאלכסנדריה. בית זה תוכנן על ידי ריכרד קאופמן, מחשובי האדריכלים המודרנים בארץ, שהיה חבר לספסל הלימודים של אריך מנדלסון. בית אגיון משמש היום כבית ראש הממשלה. האלמנט הפינתי החצי עגול המקשר בין שני אגפי בית אגיון , האחד פונה לרחוב בלפור והשני לרחוב סמולנסקין תוכננו ללא ספק כמחווה של הוקרה והערכה למנדלסון, אך גם כביטוי לתחרות שבינהם. ספרית שוקן ברחוב בלפור 6 נבנתה כספריה פרטית בבנין נפרד העומד בפני עצמו. הספריה פועלת כספרית עיון מקצועית בחסות הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה ואינה פתוחה לקהל הרחב, אלא בעת הצגת תערוכות מאוספיו או ארגון הרצאות אליהן מוזמן הציבור הרחב. כמו בבית שוקן כל הריהוט , עיצוב הפנים והפרזול תוכננו על ידי אריך מנדלסון. יחודה של ספרית שוקן בכך שנשתמרה כפי שתוכננה על ידי מנדלסון. גם בבית שוקן תרם עיצוב הפנים לאופיו המיוחד של הבית. סימן ההיכר של מנדלסון בארץ היה העיגול או חצי עיגול שהופיעו בבנין זה במרפסת העגולה שבגינה ומרפסת מכונסת הקבועה בגומחה בקומה השניה. לכל אורך חדר המגורים המרווח נפתחו דלתות לעבר מרפסת הגינה. חדר המגורים היה מרוצף בשיש מקומי. שתי פרגולות ספקו אזורים מוצלים. לאחר מותו של זלמן שוקן ב1956, נמכר הבית לאקדמיה למוזיקה. אדריכל יוסף קלרוין הוסיף מבנה וחילק את החללים הפנימיים כדי שיתאימו למוסד חינוכי. התוספות והשינוים שנערכופגמו בבנין, אך גם כיום ניתן להסיר את התוספות, להחזיר את הבנין למצבו הקודם ולמצוא לו תפקיד חדש, כפי שקרה בבנינים דומים שהוכרזו כבנינים לשימור באירופה ובארצות הברית.
בנוסף לאיכותו האדריכלית של הבנין, יש חשיבות רבה בשימורו גם על מנת שלא לפגוע במרקם של הסביבה המידית: בית ראש הממשלה וספרית שוקן.
בית שוקן נכלל ברשימת השימור שנים רבות. יש לעשות כל מאמץ שלא ימחק ממנה.

פרופ' מיכאל (מיכה) לוין
מרצה לתולדות אדריכלות ואמנות מודרנית ובת זמננו
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה
הפקולטה לעיצוב, שנקר בי"ס גבוה להנדסה ועיצוב, רמת- גן


וילה שוקן בירושלים
עמדת גב' רגינה סטפן,
אוצרת תערוכת אריך מנדלסון

(*)Dr. Regina Stephan - Goerdelerweg 3
D 64297 Darmstadt Tel: 016151-953262 Fax: 016151-953263
e-mail:
stephan@gta.tu-darmstadt.de

דרמשטאט, 12/5/03
לכבוד
השר אברהם פורז
משרד הפנים
ת.ד. 6158
ירושלים 91061

נכבדי,

הנדון: וילה שוקן בירושלים

נדהמתי לשמוע מחברים בארץ שיש כוונה להרוס את המבנה שאדריכל אריק מנדלסון תכנן עבור לילי וזלמן שוקן בירושלים (1934-1936). זה בלתי יאומן שבעלי סמכות בענין נתנו הסכמתם להרוס את המבנה.

לשיפוטי, הארכיטקטורה של בית שוקן מהווה דוגמא לאחד מהמבנים היחידיים באיכותם והמפורסמים מאלה שנבנו במאה ה20-. מבנה זה עומד בשורה אחת עם הבתים שתכנן האדריכל הידוע פרנק לויד רייט בהם בית רובי בשיקגו ובית המפל ((Folling Water בפנסילבניה, וילה סבוי של ל-קורבוזיה בצרפת, בית שתכנן ר.ג' נוטרה בפלם-ספרינג, קליפורניה, בית שתכנן ריצ'רד מאייר בהרבור ספירנג במישגן ובית קאופמן שתכנן מיס ונדר-רואה באילינוי (כל אלה מצמרת האדריכלות העולמית של המאה ה20-).

בית שוקן בירושלים חשוב ובלתי נפרד מהמורשת העולמית של האדריכלות המודרנית. זאת אחת הדוגמאות הנדירות של שילוב מושלם של אדריכלות מודרנית לתוך המציאות התרבותית וההיסטורית של המרחב המקומי.

ברוח זאת קיימה משפחת שוקן בית פתוח לתושבים חדשים שעלו לארץ ישראל באותה תקופה.

אני אצרתי את התערוכה הניידת על עבודות האדריכל אריק מנדלסון אשר הוצגה לראשונה בינואר 2000 על ידי המוסד הגרמני ליחסי תרבות בינלאומיים - IFA. הגלריה לאומנות של אוניברסיטה ת"א (ע"ש גניה שרייבר) היתה המקום הראשון בה הוצגה התערוכה ואח"כ היא הוצגה גם באמסטרדם, וורשה, קרקוב, אוסלו, מנטובה, אנקרה, איסטנבול וצניאה (בפולניה). עוד השנה היא תוצג גם ברוסיה ובאלסטון עיר הולדתו של מנדלסון בפולניה. מ29- לפברואר ועד 2 במאי 2004 תוצג התערוכה באקדמיה לאומנות בברלין. עתה עובדים על התצוגה גם עמיתים ממרכז גאטי (מוזיאון) בלוס-אנג'לס. כמו כן גם עם מוזיאונים ומוסדות העוסקים בשימור האמנות והאדריכלות בברלין.

ברצוני לבקש ממך, שעם כל סמכויותך תעצור את ההליך שאמור להביא להריסת המבנה היחודי הזה. שאם לא כן ישאיר הדבר פצע פתוח.
הריסת המבנה תגרום להלם כבד בקהילה של שוחרי האומנות והאדריכלות בעולם כולו.
בבקשה, השתמש בכל הכוח העומד לרשותך לעזור לשמר את המבנה ולשחזר את יופיו המקורי למען הדורות הבאים, עבורם יחזור בית שוקן להוות מרכז חי לתרבות ברוח - הסובלנות שהנהיגה משפחת שוקן בשנות ה-30.

בכבוד רב,

רגינה סטפן

העתקים: הגב' בינת שוורץ מתכננת המחוז, מש' הפנים.
אדר' אורי שטרית, מהנדס העיר.
מר יצחק שוויקי, המועצה לשימור אתרים.
מר עמוס דולב, מכון גיתה, ת"א.
מר עמוס שוקן, עיתון "הארץ", ת"א
אדר' גד עירון, י-ם.

(*) ד"ר ר. סטפן אצרה תערוכה מקיפה על עבודותיו של אדריכל מנדלסון והוצגה בארץ בשנת 2000 בגלריה של אוניברסיטת ת"א.


ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות

 

 

כל הזכויות שמורות - איתי אלמוג, אדריכל-יוצר האתר
All rights reserved - Itay Almog, Architect-Site creator
© 2000-2001 [WWW.Archijob.com,WWW.Archijob.co.il]

webmaster@archijob.co.il

legal statement

Click Here!