אדריכל יאשה גרובמן

grobarc@netvision.net.il

מוזיאון וירטואלי

1.1.2003

התמסדות השימוש באינטרנט הביאה ליצירת אתרים מקווננים למרבית המוזיאונים הקיימים בעולם ופתיחתם של מספר מוזיאונים שמרחב המחייה שלהם נמצא באינטרנט בלבד.

נושא הרצאה זו הוא המוזיאון הוירטואלי. במאמר זה אתן סקירה אבולוציונית קצרה על המושג מוזיאון וירטואלי, אציג דוגמאות לשימוש בסוגים שונים של יכולות טכנולוגיות באינטרנט באתרים של מוזיאונים בארץ ובעולם ואנסה לחדד את ההגדרה של מוזיאון וירטואלי לעומת אתר אינטרנט של מוזיאון או מאגר מידע על אומנות. כמו כן אציג פרוייקט קונספטואלי בשם "BrandGallery ". הפרויקט עוסק בגלובליזציה, מותוגיות (מלשון מותג – Brand) ורחוב ראשי ומציע פרוש אדריכלי למוזיאון/גלריה המשלבים חללים מציאותיים וחללים וירטואליים[i].

בימינו השימוש במושג וירטואלי נפוץ עד כדי הגדרת כל חלל הנוצר באמצעות תוכנה תלת מימדית על מסך המחשב כחלל וירטואלי[ii]. הבחנה בין סמולציה/הדמיה של חלל לבין חלל וירטואלי לא קיימת. במרבית המקרים החלל המוצג במסך המחשב הוא הדמיה של חלל "קונונציונאלי" המוגדר סטטית במרחב ע"י מערכת קואורדינטות קרטזית ומושפע מכוחות זהים לאלא הפועלים בעולם המציאותי. חלל וירטואלי אינו חייב להיות בר הקמה בעולם המציאותי. העולם הוירטואלי מאפשר חללים המוגדרים באמצעות מערכות צירים שאינן קרטזיות וממוקמים במרחב בו יכולים לפעול כוחות שאינם בהכרח הכוחות הקיימים בעולם המציאותי (כוח הכבידה לדוגמא).    

ההגדרה המקובלת למוזיאון וירטואלי[iii]  היא – אוסף של תמונות, צלילים, מסמכים ומידע בעל ערך היסטורי מדעי או חברתי שהוקלט בצורה דיגיטאלית אליהם ניתן לגשת באמצעות מדיה אלקטרונית. להגדרה זו מתלווה תת הגדרה של תערוכה וירטואלית[iv]והיא -  סיור מקוונן של מספר מוצגי מפתח. הגדרות אלו מנסות להסביר מושג בהתהוות וככאלו הן ראשוניות ובbות שינוי ופרוש מחודש בהתאם להתפתחות המוזיאונים הוירטואליים עצמם.

כיום פועלים באינטרנט סוגים שונים של מוזיאונים וירטואלים ברמות שונות של מה שאגדיר כהתפתחות אבולוציונית. הסוג הראשון הוא מוזיאון וירטואלי המשמש כמאגר מידע. במוזיאון זה ניתן להשיג מידע חזותי ומילולי על אמן, זרם באומנות או יצירה ספציפית. תמונה מס' 1 מראה צילום מסך מאתר מוזיאון ישראל[v]  בו ניתן להשיג מידע על אמנים ישראליים. השימוש במאגר מידע באינטרנט מאפשר, בדומה לכל מאגר מידע ממוחשב, לבצע חיתוכי מידע או בעגת האינטרנט "סריקה" (search) או "סריקה מתקדמת" (advanced search).
תמונה מס 2 מראה תוצאות סריקה מתקדמת באתר המוזיאון הבריטי[vi] המפרט עתיקות שנלקחו מארץ ישראל ומוצגות במוזיאון הבריטי.

תמונה מס 1 -  אתר מוזיאון ישראל

סריקה למציאת מידע על האמן מיכאל גרובמן

 

תמונה מס' 2 – אתר המוזיאון הבריטי

סריקה למציאת עתיקות מארץ ישראל

 

מטרתו של הסוג השני של מוזיאון וירטואלי היא שיווקית/פרסומית. תפקידו להציג את המוזיאון המציאותי באופן שימשוך את הצרכן, חובב האומנות, להגיע לביקור במוזיאון המציאותי. אתר זה כולל מידע שימושי על פעילויות המוזיאון, שעות פתיחה, רקע תאורטי על התערוכות המוצגות וכו'. באתרים מתוחכמים יותר משתמשים בצילומים תלת מימדיים של חללים במוזיאון עצמו. ניתן לנוע בצורה מוגבלת בתוך צילומים אלו ובכך לחוות באופן חלקי את חויית החלל במוזיאון. תמונה מס' 3 מראה אתר מוזיאון הלובר[vii] בו ניתן "לסייר" באופן מוגבל במספר גלריות.

 

תמונה מס' 3 – סיור וירטואלי בגלריה בלובר

השלב הבא מבחינת התפתחות אבולוציונית של מוזיאון וירטואלי באינטרנט הוא הצגתן של עבודות אומנות שאינן מוצגות בו זמנית בחלל המציאותי[viii]. העבודות מוצגות במה שמכונה "חדרים" בחלוקה תימטית . בין חדרים אלו ניתן לשוטט באופן לינארי הזהה, באופן עקרוני, לשיטוט מציאותי במוזיאון. במקביל ניתן שוטט באופן תמטי ע"י שימוש בכלי ה"סריקה".

במוזיאון זה עדיין קיימת סתירה בין המושגים בהם משתמשים הלקוחים מעולם המונחים של העולם המציאותי לבין היכולת הטכנולוגית המנוצלת להצגת העבודות.  (לדוגמא השימוש במונח חדר לתיאור מסך מחשב בו מופיעות תמונות בעלות קשר תמטי כלשהוא). .

מבחינה חללית מוזיאון זה מתקרב להגדרה של מוזיאון וירטואלי עליה רמזתי בתחילת המאמר. על פי הגדרה זו מוזיאון וירטואלי אינו צריך לחקות חלל קונוציונאלי (הפועל במסגרת מערכת חוקים של העולם המציאותי) אלא ליצור חללים הפועלים במערכת חוקים עצמאית.

אנחנו יורדים עוד שלב באבולוציה של מוזיאון וירטואלי. זהו תחילתו של נסיון ליצירת תחושה של חלל ברשת. המוזיאון המתואר בשלב זה הוא מוזיאון וירטולי קנדי[ix] . מוזיאון זה מאפשר שיטוט בחלל הנראה כמו מוזיאון ממוצע (ראה תמונה 4). במוזיאון מוצגות עבודות אומנות באופן הזהה מבחינה חזותית לקיים במוזיאון מציאותי (תליה על קיר, העמדה על מעמד), ניתן ע"י לחיצה על עבודת האומנות לפתוח חלון נוסף בו מתקבל מידע על היוצר, תקופה וכו'. תכנון החלל באופן מוכר, קונוציונאלי מתקשר למגמה ידועה באדריכלות מודרנית והיא השימוש בעולם צורות מוכר בתכנון בנין/מוצר המבוסס על טכנולוגיה חדשה. שורשיה של מגמה זו מגיעים עד למחצית הראשונה של המאה ה 19 עת החלו להשתמש בקונסטרוקציית מתכת בשלוב אורנמנטיקה הלקוחה מבניה באבן.

תמונה 4 – מוזיאון וירטואלי קנדה

הסתירה הפנימית באתר וירטואלי המציג חלל מציאותי מעוררת שאלות על דרך הגדרתו של חלל וירטואלי ובמיוחד חלל שאמור לשרת מטרות פונציונאליות כהצגתה של אומנות. האם המדיה הדיגיטאלית צריכה ליצור טיפולוגיה חדשה שמרחב הקיום שלה יהיה האינטרנט? אולי כדאי לדבוק באינטרנט כספק מידע וכגורם שאמור לתת הדמיות של העולם המציאותי?

נסיון ראשון לתת מענה לשאלות אלו מבוצע בימים אלו בפרויקט נסיוני שיזם מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק עם משרד אדריכלים asymptote    [x]. פרוייקט זה מנסה לשלב בן שני העולמות - הוירטואלי והמציאותי -  וליצור חלל "נוזל, נתיך, ומוטאבילי (מלשון מוטציה)"[xi]  . לחלל הנוצר הגיון מרחבי פנימי שאינו מזכיר מבנים בעולם המציאותי.  נכון ליום כתיבת המאמר הפרוייקט עדיין בתכנון , ברם ניתן לראות בתמונה מס' 5 מראה את החלל הראשוני שאמור להוות את הגשר בין העולם הוירטואלי והעולם המציאותי.

 

 

תמונה מס' 5 – Asymptote מוזיאון גוגנהיים וירטואלי

דוגמא מקווננת של אתר מבית Asymptote[xii] המציג חלל וירטואלי הוא אתר הבורסה בניו יורק. אתר זה מציג פרשנות וירטואלית לחלל המסחר של הבורסה בניו יורק שאמור לתת מענה לצרכים המתפתחים במסחר מקוונן.

ענף משנה בהתפתחות המוזיאון הוירטואלי הוא התערוכה הוירטואלית. מספר מוזיאונים ברחבי העולם החלו להציג ולתמוך בתערוכות ומיצגים דיגטאליים שנבנו להצגה אך ורק באינטרנט. התערוכה או המיצג הוירטואלי הם חלק מזרם מתפתח של אומנות רשת (web art) בו לא אגע במאמר זה.

"BrandGallery" או גלריית מותג הוא פרוייקט קונצפטואלי המנסה לשלב בין שני העולמות, הוירטואלי והמציאותי. הפרוייקט מנסה ליצור חללים מציאותי בהם משולבים חללים וירטואליים. הפרוייקט מתרכז במספר נושאים: הנושא הראשון הוא המותג. אדם עירוני נחשף ביום בממוצע ל 3000 מסרים פרסומיים. מרביתם של מסרים אלו נוצרת בבית היוצר של מותגים בינלאומיים שמנסים להרוות את הצרכן במידע חזותי על מנת לקשור באופן לא מודע צרכים מסוימים עם המוצר שלהם. בפרוייקט זה נבחנו שני מותגים בריטיים : Tate  - בעיקר Tate Modernו Orange. שניהם מייצגים מותגים מובילים בבריטניה הפועלים בשיטות דומות למכירת המוצר אותו הן משווקות, טלפון סלולרי במקרה של Orange  ואומנות במקרה של Tate.

 הפרוייקט מתבסס על עבודת מחקר המשווה בין הגישה של שני המותגים לתצוגה וחלל ובוחנת את הממשק של המותג עם הצרכן מבחינת זמני צפיה בתצוגות זמני שימוש וכדומה. הדגש בפרוייקט זה הוא על המותג והדרך בה הוא מוצג ע"י חברות הענק ולא על המוצר, כלומר במקרה של Tate, העניין הוא לא ביצירת האומנות אלא במוזיאון כמותג.

המבנה בעל האוריאנטציה המובהקת לתנועה בנוי מיחידות בסיסיות, אריחים,  להם קראו "  L shape tiles". היחידה הבסיסית מאפשרת מישור לעמוד עליו ומישור לתצוגה. פיתוח של היחידה הבסיסית ייצר קטלוג יחידות שונות שחיבורן מאפשר יצירת מעברים וחללים בגדלים שונים.  

 

 

תמונה מס' 6 – "אריחים" בסיסיים

הפרוייקט ממוקם לאורך הציר האיקוני של המותגים בלונדון, רחוב אוקספורד. הוא משלב תבניות מותגים קיימות עם סדרות קווי ראיה חקורים בין נקודות מפתח ברחוב אוקספורד. גלריית המותג מקליטה את התנועה ואת הפיזור של הולכי רגל ומשתמשת בהם לרקונפיגורציה של חללי ותצוגות המבנה תוך שימוש ביכולת הקנטית הבסיסית של האריחים. תנועת המבנה איטית ומרוכזת באזורים מוגדרים באופן שלא מורגש ע"י הצופה או ה"לקוח", אולם בהפרשי צפייה של מספר שעות תשתנה צורתה החיצונית של המבנה ותתאים עצמה למצב החדש ברחוב אוקספורד.

המבנה מושכר ע"י מותגים בינלאומיים לתקופה מוגדרת מראש. בתום תקופת השכירות מפורק המבנה ומוקם ברחוב ראשי אחר או מושכר למותג בינלאומי אחר שנדרש להרכיבו מחדש בפרוגרמה המתאימה לאסטרטגיית המותג שלו – בניה תוך שימוש בקטלוג "אריחים" סטנדרטי מאפשרת קונפיגורציות חלליות שונות המתאימות ומוגדרות ע"י השוכר/המותג.

גלריית המותג הוא מבנה חכם בעל יכות זיהויי דרך טכנולוגיה סלולרית נוכחות וזהות של משתמש. המבנה מציע ממשקים שונים למשתמשים בו: מסכי נגיעה (touch screen) טכנולוגיית SMS או אתר אינטרנט. המבנה מרחיב את החלל המסחרי ברחוב אוקספורד ומגדיל משמעותית את פוטנציאל החשיפה למותג (שטח אופציונאלי לתצוגה).

החויה הסופית: אלימה ודינאמית, כפויה ומפחידה, השתחוות לאלוהי הקפיטליזם, אמורה ליצור תגובה פסיכולוגית של אהבה/שנאה, משיכה או דחייה פסיכולוגית להידברות עם המבנה/המכונה.

 

תמונה מס' 7 – גלריית מותג ברחוב אוקספורד

לאחר שנכנסת למבנה אתה "לכוד" במערכת חללים המשדרת מותגיות וקפיטליזם, תנועותיך נצפות ע"י המבנה וגורמות לשינויו, המבנה/מכונה יודע מי אתה - ולמה אתה מצפה מחויית המותג שלך ברחוב אוקספורד.

 


www.emergeandsee.tecnicamista.com [i]

Animate Form – Prinston Architectural press– New York – 1998, עמוד 10. Greg Lynn [ii]

אינציקלופדיה בריטניקה ערך מוזיאון וירטואלי.      [iii]

אינציקלופדיה בריטניקה ערך תערוכה וירטואלית. [iv]

www.imj.co.il[v]

www.thebritishmuseum.ac.uk [vi]

www.louvre.fr [vii]

www.nga.org - National Gallery of Art - Washington [viii]

www.civilization.ca/aborig/inuit3d/inuit_e.html[ix]

www.guggenheim.org/exhibitions/virtual/virtual_museum.html[x]

xi

When speaking of an architecture for the next millennium there are two conditions to consider the physical space of architecture as we have always known it where enclosure, form and permanence will undoubtedly persevere, and the realm of virtual architecture, now emerging from the digital domain of the Internet. Objects, spaces, buildings, and institutions can now be constructed, navigated, comprehended, experienced, and manipulated across a global network. This is a new architecture of liquidity, flux, and mutability predicated on technological advances and fueled by a basic human desire to probe the unknown. The inevitable path for both these architectures, the real and the virtual, will be one of convergence and merging. Asymptote -  www.guggenheim.org/exhibitions/virtual/virtual_museum.html meaning and experience

www.asymptote.net[xii]


אדריכל יאשה גרובמן, בוגר בצלאל 1997 (b.arch),

ובוגרm.arch) 2002  AA - Design Research Laboratoty - D.R.L), פועל כיום במסגרת גרובמן אדריכלים.

לתגובות: grobarc@netvision.net.il

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות

 

 

כל הזכויות שמורות - איתי אלמוג, אדריכל-יוצר האתר
All rights reserved - Itay Almog, Architect-Site creator
© 2000-2001 [WWW.Archijob.com,WWW.Archijob.co.il]

webmaster@archijob.co.il

legal statement

Click Here!